אתמול טסתי אליו לברלין, הוא לפני אקזיט והעו"ד שלו נמצאים שם.
איכשהו אחרי שלושה שבועות שהוא שם הוא שיכנע אותי להצטרף לוויקאנד לבחון את היחסים...
בארבע בבוקר הגעתי לשדה (הטיסה בשש) טרולי קטן המכיל בעיקר מוצרי היגיינה, איפור ומעט בגדים, בזמן שהוא יהיה בפגישות עסקים אני אעשה קניות.. נעים לי לחשוב שזה לא יהיה אינטנסיבי, אחרי הכל חמישה חודשים שלא ראיתי אותו.
אחרי שקניתי סיגריות ומילקה בדיוטי נשארו לי ארבעים דק' לקפה, סיגריה או שניים באקווריום ופיפי.
ברגע שהתיישבתי במושב שלי הרגשתי שעשיתי את טעות חיי.. איך לעזאזל אני נוסעת לבחון שוב יחסים עם הבנאדם שפירק אותי לכדי אבק? התקף חרדה קטנטן ואין אני בטוחה שהפחדים שלי יפילו את המטוס, זה הרי אובר- ווייט עצום של שדים.
בזמן שאני מנסה למצוא תירוץ לברוח מהטיסה, אנחנו כבר מחממים מנועים ואני מבינה שזה אבוד לי.. גוד דמיט מה עוללתי לעצמי? איך היצר הרס הזה השתלט עליי? איך הוא חזר בדיוק כשהתחלתי להרגיש טוב עם עצמי?
טיסה של ארבע וחצי שעות שחלום חיי היה להרדם בה (אני פאקינג אחרי יום עבודה ולילה לבן) הפכה לסיוט, כאבה לי הבטן, לא היה לי נוח במושב, הפלייליסט שלי בא לי מקולקל כי כל שיר סחב אותי לתקופה אמוציונאלית וזה שיושב בכסא ליידי בוהה בי בצורה דוחה (עם פה פתוח-יאק).
בנחיתה אני קמה, מוציאה את הטרולי הקטן שלי לא לפני שאני מוציאה ממנו ליפסטיק אדום וכובע בארט שחור שקניתי אתמול באמריקן אפארל.
אני עוברת חתימת דרכונים ורצה לשירותים, מותחת את המכנסיים השחורים הגבוהים שלי, מסדרת את חולצת האוברסייז הלבנה שלי, זורקת עליי סריג אפור ומעיל אדום שמגיע לי לברכיים, מסדרת את הכובע, מחדשת את הבושם, מורחת אודם אדום שמשתלב פלאות עם המעיל, בודקת את האיפור .. הכי מראה הלא התאמצתי עלאק.. המחשבה שעוד כמה דק' אראה אותו מרגישה לי כאילו בלעתי מיליון פרפרים והם ממש חוגגים לי בבטן.
אני יוצאת מהטרמינל ומחפשת אותו בין עשרות אנשים... הוא ממתין לי הורס כהרגלו עם שלט קטן שרשום עליו "בייב" ..... אני משחררת ממני את המזוודה ורצה אליו הוא מחכה לי עם הזרועות פתוחות ומרים אותי לאוויר, דוחף את אפו הקפוא לצווארי ולוחש לי " בייב את יפה שעומד לי הז' והריח שלך לא מוסיף".. כזה הוא רומנטיקן.
אנחנו מתחבקים ומתלטפים דקות ארוכות עד שהוא לוקח את המזוודה ואנחנו יוצאים מהשדה לתוך מונית בדרכנו למלון קונקורד.
הוא שואל אותי מה אני רוצה לעשות ואני אומרת שהכי אני רוצה זה להתרחץ ולישון.. הוא לא מוותר לי על אוכל, תמיד טען שאני לא אוכלת מספיק, מספר לי כמה התגעגע וכמה הוא שמח שאני פה כל זה בזמן שידיו לא יורדות ממני, פאק הוא כזה חתיך ואני הופכת שלולית בין ידיו.
הוא שולח את המזוודה שלי לחדר עם הקונסיירז' (השעה כאן כבר 11:30) והוא מוביל למסעדה, מזמין פלטת גבינות, פירות חתוכים, לחם קלוי, סלט ירקות, יוגורט, קנקן מיץ תפוזים וקפה.
תמחקי את האודם הוא מצווה עליי, אני חייב לנשק אותך וב 14:00 יש לי פגישה ולא בא לי להיראות כמו קוקסינל. בייב אתה יודע שאתה לא נותן לי פקודות, אלא אם כן אני עירומה וכפי שאתה רואה אני לבושה.. אחרי שתאכלי נטפל גם בזה עכשיו תמחקי אותו. אני מוציאה מגבון לח ומראה קטנה ומסירה אותו תחת עיניו החוקרות.
הוא אוחז לי בצווארובשיער שפרוע על צווארי ומנשק אותי בלהט, ושאני אומרת מנשק אני מתכוונת לפאקינג בועל לי את הפה ואני בשניות מצטרפת למחול הלשונות המטורף הזה שנמשך עד הגעת ההזמנה שלנו.
הוא מוזג לי קפה עם חלב ומיץ תפוזים וממתין שאשתה בזמן שהאוכל שלנו מגיע לשולחן, בואו נגיד שחשק לאכול ממש אין לי אבל אין לי ברירה אני חייבת להשתיק אותו.. אני אוכלת לחם קלוי עם ריבה ומעט פירות למזלי זה מספק אותו.
במעלית אנחנו מזנקים לקומה 13, הוא שומר על ידיו בכיסים ואני מודה לאל שיש אנשים במעלית.. הוא מוביל לסוויטה מרהיבה שהחדרנית כבר הספיקה להציע בה את מיטה הקינג סייז ואני ניגשת למרפסת לבחון את העיר בזמן שהוא משתין.. אחרי כמה דק' אני מרגישה את המבט שלו בגב שלי אך לא מסתובבת, אני עדיין מנסה לשמור על קרירות מסויימת.. אני מנסה להרגיע את היצרים והתשוקות, את הצורך שלי במגע שלו.. כשהוא נצמד לאחוריי ולצווארי אני מבינה שהמשחק הזה אבוד לי.
הוא נצמד קצת יותר מנשק קלות את צווארי והוא מתקשה מאחוריי.. לפני שאני מאבדת את זה הטלפון שלי מצלצל, פאק לא הודעתי לאמא שלי שנחתתי היא בטח בלחץ אני אומרת בזמן שאני משתחררת מאחיזתו ורצה לתיק..
היי אמא, מצטערת ששכחתי להודיע לך...אני אומרת והוא חולץ את נעליי
כן הטיסה היתה בסדר גמור... והוא מנצל את זה להפשיל את מכנסיי
כן הוא חיכה לי בשדה.. הקוסם הצליח להוריד ממני את הסריג
בטח שאכלתי.. הוא פורם ממני את חולצת הכפתורים
אני מסיימת את השיחה בתחתונים וחזיה בצבע שחור... הוא בלבוש מלא עומד שם ומגניב לי חיוך וקריצה.
מה אתה עושה? אני שואלת בקול תקיף
מנצל מצבים הוא עונה בחיוך..
הוא סוגר את המרפסת והחימום מתחיל לפעול...בואי למיטה אכסה אותך שלא תתקררי.
אני מניחה את הטלפון לא לפני שאני מבינה שכבר 13:30 והפגישה שלו אוטוטו מתקיימת..
אני נכנסת למיטה, הוא אכן מכסה אותי ושוכב לצידי מחוץ לשמיכה..
אני יוצא לשעה- שעתיים.. תשני קצת.. אם את צריכה משהו אני זמין.... הוא מנשק לי את המצח ויוצא.
zzzzzzz.........