פעם פעם, לפני המון שנים נהגתי לנסוע באוטובוסים ובלי משים הצמדתי סיפורים לאנשים סביב. איכשהו הסיפורים התקשרו למצב הרוח שלי, אם הייתי אופטימי באותו יום (נניח חזרה הביתה מהצבא) סיפורי החיים היו כאלו, ואם הייתי מבואס או עצוב כך גם היו החיים המדומיינים של שאר הנוסעים.
פעם נפרדתי מחברה שאהבתי. לא התאמנו זה לזו, בדרך כלל כשלא היינו עסוקים בסקס, היינו בעיקר רבים. שבוע שלם חשבתי על זה וביום שישי נפרדתי ממנה. כל השבת בכיתי וביום ראשון בדרך למילואים כל נוסעי האוטובוס היו בודדים, אחרי פרידה, גירושין ומה לא.
השבוע אחרי מיליון שנה נסעתי שוב באוטובוס. הוא הגיע בזמן, היה לי מקום ישיבה, הגעתי מצויד בעיתון, ספר ואוזניות לסלולר אבל איך שהתיישבתי בכיסא ההפוך לכיוון הנסיעה (תמיד אהבתי את זה) התחילו סיפורי האנשים להתעופף מלמעלה.זה היה חזק ממני.
החיילת השמנה ממול היא המאהבת של המפקד שלה. הוא נשוי ומרגיז והיא חשבה שהוא קיבל דווקא אותה, השמנה וקצת ילדותית מכל החיילות האחרות כי היה לו תפקיד זוטר יחסית לגילו ודרגתו והוא פיתה אותה כי הוא לא יכול אחרת. היא נענתה לו כי פתאום הרגישה מחוזרת והיא אהבה להיות אישה של גבר, גם אם הוא נשוי, גם אם הוא המפקד, גם אם הוא בתפקיד זוטר וגם אם הוא מעצבן.
הבחורה הרוסייה שישבה שני כיסאות מאחור במערכת יחסים עם גבר שצעיר ממנה בכמה וכמה שנים. אחרי שענני הנוצות הוורודים התפוגגו היא חשבה שאולי זה לא היה הצעד הנכון להכניס אותו הביתה. נכון שהיה טוב עם הילדים מבעלה הראשון, וגם היה חתיך והעיקר, בכושר מיני גבוה בדיוק כמו שהיא אוהבת. אבל הוא עצלן שלא אוהב לעבוד קשה ופתאום היא מוצאת את עצמה עם עוד פה רעב בעל צרכים.
הבחור המבוגר הוא עורך דין מתוסכל, לכאורה הגשים את החלום הישראלי, דירה, משפחה, שתי מכוניות (אחת במוסך), עבודה טובה ומכניסה אבל הוא לא מאושר. אושר הוא עניין יחסי ובזמן האחרון הוא בעיקר רואה חצאי כוסות ריקות.
רציתי לקום אליו להגיד לו לפתוח את המכנסיים, להכניס יד פנימה ולוודא שיש לו עדיין ביצים ואם הן אכן במקומן שיעשה צעד דרמטי, שייקח חופשה ארוכה וייסע להודו, שילך לטיפול, שישלח את אשתו והילדים לכמה ימים באיטליה והוא יזמין את החבר'ה הוותיקים לראות כדורגל, לשתות בירות ולגרבץ בייחד, אבל אז בדיוק הסיפור של הגברת המבוגרת שלידי התנפח מאוד ותפס אצלי את כל המסך.
הרבה היא עברה בחיים ועכשיו היא בתקופת סיכום. כמה שנים טובות עוד נותרו לה? 10? וכפי שמסתמן היא תבלה אותן בעיקר בבתי חולים, עם בעלה. ככה צריכה לנהוג אישה טובה. כל השנים דאגה לו ולכל המשפחה. הוא היה בן יחיד והיא זו שטיפלה באמא שלו כשהייתה חולה. השנים היו ברובן טובות, היו עליות וירידות, היו נסיעות לחו"ל, מנוי קבוע לתיאטרון, ערבי שישי עם חברים וסופי שבוע בטבריה, כן, גם היו שלושה מאהבים שלימדו אותה שיש סקס אחר. הילדים ברוך השם בריאים ומסודרים, יש גם שני נכדים קטנים מקסימים שממלאים את הבית באור ועליצות ועוד אחד בדרך. אבל זהו? אלו החיים?