לפני שבועיים צלצל הטלפון שלי. מהצד השני הייתה מישהי שלפני כמה שנים יצאתי איתה במשך חודש וחצי. משהו בקשר בינינו לא הסתדר. מצד שני הסקס שהיה לנו היה נהדר רוב הזמן. היא אמרה שאני קשוב לה, לגוף שלה, לרצונות שלה. באמת יכול להיות, אני לא חותם על זה. נפגשנו מאז כמה פעמים, בכל פעם כשהייתה צריכה סקס מפנק ולא היה לה מישהו אחר, קבוע יותר, או זמין יותר או משהו, התקשרה. לשנינו ברור מאליו שלא יהיה דבר מעבר לכמה מפגשי סקס, שהיא זו שתיזום את כולם, שתמיד אפנק אותה בהתחלה, באמצע, בסוף והרבה אחרי הסוף. אני מניח שלרוב האנשים יש ידידים שכאלו, נדמה לי שאפילו מכנים את זה - יזיזים. כשאני איתה, אני מדמיין לעצמי שאני צריך לשרת אותה, לגרות אותה, לענג אותה, לפנק אותה. אני קצת מפנטז שהיא שולטת עלי.
לפני שבועיים, אחרי, דיברנו על זה קצת יותר וכשסיפרתי לה מה עובר לי בראש, נבוכה מעט. סיפרה לי שאחרי שקראה את 50 גוונים של אפור הבינה שלא בכדי היא מחפשת גברים שנראים לה כזכריי אלפה ואם הייתה נרשמת לכלוב, הייתה מציינת לצד הכינוי שלה - נשלטת. בכל זאת, ולמרות הכל, היא מאוד נהנית איתי ככה.
הייתי קצת מאוכזב, לא שטיפחתי ציפיות, אבל בכל זאת, משהו בתוכי קיווה שאולי אחרי השיחה הזו יתפתח משהו אחר וטוב. היא שאלה אותי אם אני באמת מחפש.
שאלה טובה.
בכנות התשובה היא לא.
הזוג שפגשתי אותם, היה בסופו של דבר יותר מידי קינקי עבורי ובכלל, נראה לי שאני ממש לא מחפש מלכה/שולטת/דומיננטית, בטח שלא סשנים ו/או התנסויות חד פעמיות. נכון שלפעמים משהו מתעורר אבל בגדול, אני מאוד פסיבי בחיפושים. למעשה פעם אחת באמת חיפשתי, זה קרה לפני חודשיים/שלושה. ראיתי פרופיל ומודעת חיפוש שנגעו בי במקום משונה והחלטתי לנסות לפנות באמת. אני יודע, כשאני חושב על זה, זה נשמע לי כל כך טיפשי. כל כולי מתכוונן למישהי ספציפית שאין לי שום מושג מי היא באמת. אבל בכל זאת, משהו שם נראה לי מעניין, שונה, אולי עם גישה קצת יותר שפויה ואולי אפילו מרתקת. בעצם הייתה שם הזמנה למסע.
נרשמתי לכלוב, פניתי, ומשלא זכיתי למענה החלטתי לכתוב בלוג ובמקביל להשאיר פירורי לחם בפרופיל והעיקר לנסות ולהראות 'לה' שאולי אני מעניין בכל זאת. הבוקר כשהתעוררתי, חשבתי על זה שאולי גם הייתי צריך להזהיב אותה, או את עצמי בכדי שהפניה שכתבתי תגיע אליה במלואה. לא שבאמת אכפת לי מהכסף, שטויות, כסף קטן, אבל לא עשיתי זאת, כי משהו בתוכי אמר שאם אני עושה צעד קדימה, מנסה להציג את עצמי בפניה כמו טווס, אז אם היא מתענינת, היא צריכה לעשות צעד אחד קטן לקראתי.
שלא ישתמע לרגע שאני בא בטענות, שייש כאן איזו אמירה כללית או ספציפית כנגד... חס וחלילה, חס ושלום. מן הסתם פנו אליה הרבה אחרים, אטרקטיביים ממני ואולי החיים הובילו אותה למקומות אחרים.
בכל אופן, הנה הפניה שכתבתי לה ולא שלחתי (בניקוי דברים שלא אמורים להיות פומביים)
***
שלום לך
ראיתי את הפרופיל שלך, קראתי את הפוסט בבלוג, חשבתי והתלבטתי והחלטתי לנסות את כוחי ולפנות אלייך. אני בדרך כלל לא עושה את זה, כלומר, אף פעם לא עשיתי את זה (לפנות למישהי בכלוב) אבל גמד קטן שנוהג לשבת על כתפי וללחוש לי באוזן התחיל להטריד: "תפנה אליה" הציע ואני הסברתי לו שאני לא חושב שיש לי סיכוי, אני הרי לא הנשלט הטיפוסי, אין לי ניסיון, אני גם לא בראד פיט.
"טמבל, תפנה אליה" המשיך בקול גבוה יותר. כשהוא מרים את הקול, הוא נעשה צווחני במיוחד ולא ממש נעים לאוזן. "בראד פיט נמוך ובלאו הכי אנג'לינה ג'ולי היא לא הטעם שלך" אמר והיה צדק בדבריו. השתקתי אותו בכאפה, נרשמתי לכלוב וכתבתי לך הודעה ומאז אני מחזיק אצבעות שתעני כדי שאוכל לשלוח לך את המייל הזה.
דמוגרפיה: בן 48, גרוש, גר לבד, שלושה ילדים, לא מנוסה בעליל בענייני שולטת /נשלט (למעט שניים וחצי ניסיונות עבר לא הכי מוצלחים). מה שכן, אני די אלוף בלפנטז על העניין וצפיתי בהמון המון פורנו שרק שכנע אותי שאני לא שם, אבל אני מאוד רוצה להיות איפשהו ליד.
יש לי המון פנטזיות. כשאני אומר המון, אני מתכוון למלוא הסל. הוא גדוש והפנטזיות נשפכות ממנו ומרטיבות את הרצפה. עכשיו כשזה קורה אני רץ לקחת סמרטוט כדי לייבש. ביום שלישי מגיעה אלי עוזרת אז אני רק מייבש ולא מוטרד מעבר לזה.
יש אומרים שאני לא טיפש ובענייני גובה אני בהחלט עומד בדרישות התפקיד, כלומר, לרוב אני מתנשא לגובה של מטר ותשעים. בשעות הערב כנראה שאני נמוך בסנטימטר וחצי, שניים, כך שאם תתעקשי למדוד, לא אצא שקרן.
אני לא חטוב ולא מסוקס וגם לא הכי "יפה" בעולם ועם יד על הלב, וכמו שאמרתי לגמד, אני ממש לא בראד פיט. מצד שני יש לי עיניים יפות, חיוך נעים והנשים שאהבו אותי אמרו שיש לי כריזמה וקסם אישי.
אני עושה פאוזה קטנה ומתלבט, מה עדיף? משעשע? אינטליגנט? פנטזיונר?, ואולי מתרפס?
הבה נודה על האמת, יש לי בדיוק הזדמנות אחת אם תתני לי צ'אנס או לא, ואם לא, אז... טוב, נו, אני עוד עלול להתאכזב כל כך עד שאקפוץ מהמרפסת.
רדיו האינטרנט מנגן מוסיקה טובה (רוק מתקדם/קלאסי) ואני שוקע לתוך איזו הזיה נעימה שאני לא בטוח שהגיתי אותה לבד או שהושפעתי מעודף פורנו. אני על הרצפה ערום למרגלותייך, מלקק את אצבעות רגלייך ואת כף הרגל. כשבא לך, אני מטפס עם הלשון קצת למעלה. עוד קצת...
זה נחמד לך, בהחלט נחמד לך, אבל את רוצה לבחון אותי קצת יותר מקרוב, את רוצה לדעת כמה רחוק אני מוכן ללכת ות'אמת אין לי בדל של מושג כמה רחוק אני באמת מוכן ללכת. בדמיון תמיד הפלגתי רחוק, ואפילו גיליתי יבשות חדשות. במציאות כשהתנסיתי בפעמיים וחצי זה היה די פלופ, כלומר, הן לא ממש ידעו מה לעשות איתי וכנראה שהדמיון שלהן היה קצת מוגבל ואולי זה היה עניין של תזמון ו/או כימיה שלא ממש עבדה.
ממש ממש לא אהבתי את הסרטים בהם "היא" דופקת אותו עם סטרפאון, אבל כשאת מניחה לידך מלפפון עבה ועסיסי אני מחייך, מלקק אותו, מורח אותו עם הרבה רוק ומסתובב, מגביה את הישבן ומתחיל להחדיר אותו לעצמי. זה לא הכי נעים, הוא גם קצת קר ולמזלי יש לך בזמינות של "הכינותי מראש" חומר סיכוך ומאחר ואת קצת חסה עלי, את מושיטה לי אותו כדי שאשתמש בו.
בניסיון שני הוא חודר יותר טוב לחור מסוכך. זה עדיין קר ועדיין לא הכי נעים אבל הוא בפנים ואת משועשעת לראות אותי מזיין את עצמי עם מלפפון.
את זה ניסיתי לבד. לא היה כיף, אבל היה מעניין
את קצת מנסה לחבוט בי. אני סופג את זה באהדה אם כי כאב הוא לא כוס התה שלי. באופן כללי אני מעדיף קפה חזק. אבל כשבא לך לצבוע לי את הישבן באדום, אני אומר כן ותודה אחרי כל ... כל הצלפה? ספאנק? חגורה? (אימא'לה) ואפילו מבקש עוד (אם זה חשוב לך שאבקש עוד לפי כל כללי הטקס בסיפורים "תודה גברתי, אפשר לקבל עוד?" אעשה זאת כמובן בלי שום טרוניה)בכל אופן ואני נושך שפתיים ומקווה שזה גם לא ממש כוס התה שלך ואת עושה את זה כי אולי צריך, עבד צריך שיחבטו באחוריו, ואולי את רוצה לנסות ולראות מה את אוהבת ומה לא ואני כאן כדי לשמש כשפן ניסיונות.
קשירות זה מתיש, האמיני לי. הייתי בצופים וגם היו בעבר פעמים שקשרתי. זה לא רק מתיש, אלא אפילו מתיש מאוד וחוץ מזה אם תקשרי אותי, איך אוכל לענג אותך? ואולי המראה של גבר קשור גורם לך עונג, מי יודע, את לא מנוסה ואת רוצה להתנסות בכל דבר.
מה שכן אני מניח שמעניין אותך לראות שני כלבלבים שמריחים אחד את השני, שמלקקים אחד את השני. זה בהחלט נמצא בסל הפנטזיות שלי, עמוק, יש להודות. היו פעמים שפנטזתי על זה ורק על זה. שני גברים נשלטים מלקקים את רגליה של הגבירה ואז ברגע מסוים היא פוקדת עליהם לגעת אחד בשני. זה מביך, זה מביך רצח, זה מפיל. הם מסמיקים אבל נעמדים זה מול זה ותופסים זה את זה במקום הטקטי.
ברגע שהם מתגברים על הקושי, או אולי, אם תרצי, כשמופיע קושי מסוים, היא פוקדת על אחד מהם לרדת אל בירכיו ולאסוף את הקושי בפיו. השני נאנח קלות, מוחה זיעה לפחות הוא זה שנמצץ ולא מוצץ. לרוע מזלו, הגברת מתישהו פוקדת על שניהם להיכנס למצב 69 ואז הוא כבר לא יכול להימלט מהגזירה.
מאחר והגבירה בחרה מראש גברים גבוהים וגדולים, והפרופורציות תואמות, לא קל להם, ממש ממש לא קל לאף אחד מהם וב"פה מלא" אני מודה שזו פנטזיה שפרנסה אותי לילות ארוכים. אם תלחצי חזק אודה שאחרי שגמרתי, התחלחלתי מהפנטזיות שלי (מה, אתה סוטה?) בוואריאציה אחרת של הפנטזיה (אחת מיני רבות) אני נמצא כדי לשרת את הגבירה ואת המאהב המועדף עליה, לדאוג לזקפה שלו, לרטיבות שלה. הייתה לי התנסות מסוימת בזה אבל בחיי שמעולם, אבל מעולם לא נמשכתי לגברים.
מה שכן, נשים תמיד אהבתי וגם תמיד אהבתי לפנק אותן עם הלשון והפה והידיים...
מן הסתם גם לך יש מאגר פנטזיות לא קטן שמן הסתם מתבסס על סרטים, תמונות, סיפורים ובלוגים שקראת. אני תוהה אם קראנו/צפינו באותו חומר. אני די בטוח שלא קראת את הסיפור בו העבד עומד כשאחוריו פונים אל גבירתו והוא הולך צעד אחר צעד לאחור עד שהוא מגיע אל כפות ידיה המעורסלות, מתרומם מעט ומניח את החבילה אצלה ביד. אני לא זוכר איפה קראתי את זה, אבל התיאור הזה נחקק בזיכרוני וכמובן נכנס אל הסל. אם יש פינת כבוד, אז הוא שם, בהחלט ובגדול.
והחיים... החיים יפים. בניתי לי אזור נוחות שכשמו כן הוא, נוח. הרבה מאוד חברים וחברות, קולנוע, תיאטרון, הופעות, מוסיקה, בתי קפה, ספרים שאני קורא, אתרים שאני צופה בהם, הליכה יומית והמון זמן איכות עם הילדים.
אני יכול להמשיך ולספר לך את החוויות האמתיות שהיו לי שכאמור, לא ממש היו הכי מוצלחות. גם אשמח לשלוח יד ולהוציא מהסל עוד כמה פנטזיות שאספתי במהלך השנים.
כפי שלבטח שמת לב, אני יודע להתבטא היטב בכתב, ואם תרצי אני גם יכול להתפייט ולכתוב שירה, אבל היא תהיה קצת בסגנון ובאיכות של שירה ווגונית הידועה כשירה הכי גרועה ביקום. אה, וחרוזים אני חורז רק כשאני בוועד הורים וצריך לצרף ברכה למתנת סוף השנה עבור המורה.
איך אני עד עכשיו?
*****
אז זהו בערך. היא לא פנתה, המייל לא נשלח, ונדמה לי שאני צריך ללכת למחוזות אחרים. :)
