לפני 16 שנים. 17 באוקטובר 2008 בשעה 21:01
צוללת אל תוך בור שחור .....
אין חלומות ,אין מחשבות.... רק כאב . עטופה בו כמו בסמיכה ....
געגועים.... בלתי נסבלים ....געגועים לקול , למגע, לריח,לנוכחות
החיוך שלך. המבט האוהב ..... חודר,מלטף....
עזבת למאהבת ...למתחרה שלא ניתן לנצח .
רק בלילה ,לא ,לא חולמת אתך- נושמת ,חיה ... מרגישה אותך בי ,ממלא אותי .
לא יכולה לחיות בלעדיך-מכריחה את עצמי להתקיים
לא רוצה לנשום –אוויר שורף לי את הריאות
כול פעימה של הלב מכאיבה בטירוף
מנחמת את עצמי בכך שכול יום שעובר מקרב אותי אליך
כול בוקר מתחיל בתפילה /בקשה
"חכה לי....אל תשכח אותי ....תמשיך לאהוב ... לרצות בי, אני באה ... לא עכשיו ,לצערי, עוד כמה שנים או ימים או שעות ... אני שלך ... תמיד שלך "