לפני 14 שנים. 9 ביוני 2010 בשעה 16:33
שוב ...משהו אישי. שלי ,בשבילי.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מרגישה חזקה יותר. סוג של עוצמה. זה עולה מהבטן .מין חוסר מנוחה. הרגשה שמגרד המוח. ממהרת. רוצה שיהיה כבר מחר.
חיה עם הרגשה של "סליחה "
סליחה שאני כאן ואתה כבר לא.
סליחה שאני רואה את היום ואתה כבר לא.
סליחה שאני מרגישה ואתה כבר לא.
הכאב לא מרפה. למדתי לחיות איתו. למדתי לאהוב את הכאב כהוא מזכיר לי אותך.
כול שהזמן עובר אתה קרוב יותר. אנחנו כבר לא שני אנשים. ספגתי אותך לתוכי. אתה ואני לאחד.
אני נושמת עבור שנינו.
צוחקת עבור שנינו.
שמחה עבור שנינו.
בוכה עבור שנינו.
אני חיה בשבילך ובשבילי.
אתה חי בתוכי ואיתי.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++