קצת נוסטלגיה

כחמש שנים עברו מאז הפעם הראשונה שנפגשנו, וכחמש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, ועוד לא עבר יום שבו לא חשבתי עליה.

כל המפגשים שלנו היו דחוסים בתקופה של חודשיים, ואיכשהו, זו התקופה היחידה שעד היום אני לא מפסיק לשחזר בראש. הגעגוע קיים והוא כואב, אבל רק לעיתים נדירות, ברוב הזמן זה געגוע שמעלה חיוך, געגוע נוסטלגי כזה.

ועם כל הקושי, אני לא מאחל לעצמי לעבור הלאה ולשכוח.

אותה לא שוכחים.