יחד עם אומן בין לאומי, הם מלווים לי את הפנטזיות, מסעירים אותי, מרגשים, פורטים במגוון כיוונים וצורות ריגוש שונות לאורך מרבית חיי.
יצירה, כישרון ומוח מעניין ובועט שיש בו גם עומק תמיד מתחברים אצלי לסקס אפיל שקשה לי לעמוד בו.
כשזה מגיע עם דמות חיצונית שמושכת אותי, הנה, זה מחזיק עשרות שנים
פעם שמעתי מיני הרצאה בה הוא דיבר על זוגות בהם מי מהשניים אומר שמשהו מעצבן בהתנהגות של החצי השני והחצי השני בתום לב ותרעומת עונה שרק אותו זה מעצבן, שלאף אחד אחר זה לא מפריע. מעולם הוא לא שמע תלונה בנושא לא מהמשפחה, לא מהחברים וגם לא ממכרים בעבודה.
המרצה המשיך ואמר, זה נכון, אחרים לא מתלוננים על זה אבל אחרים גם לא נמצאים איתך בכזו אינטימיות רצופה.
אז עכשיו עם הקורונה פתאום העמקתי בו וביצירה שלו עם חומרים שלא יצא לי להיחשף אליהם עד היום. חלקם חדשים ביותר. הקשבתי לראיונות שאת חלקם כבר שמעתי בעבר ועדיין נהניתי.
גם אם הוא יקריא את דפי זהב ז"ל, אני אהנה לשלב את זה בחיים שלי. הקול הנמוך והמחוספס כפי שהוא אומר יחד עם הדיקציה יוצאת הדופן שלו, מייצרות בי גם שלווה. גם סערה כשזה מתחבר לתכני יצירה, מילים ותווים אבל יש משהו שלא מפסיק להרגיע אותי.
ובתוך המילים, אני שומעת נגיעות אל מציאות החיים
ואולי כאן יהיה נכון לי לעצור
אני חשה שאת מנת הכתיבה והשחרור סיפקתי לעצמי