הוא כזה מקסים מצד אחד
נראה מעולה, חכם, עדין, יש לו ניואנסים חמודים של גבר שאני נהנית מהם כמו לעזור לי עם המזוודות או ללוות אותי מרחקים בעיר רק כדי שיהיה לי קל למצוא את המלון או להגיע לשדה התעופה בקלות
הוא מעניין, מצחיק, צוחק מלא והוא בן אדם טוב. לא מצאנו את עצמנו בשתיקה מביכה כי אין על מה לדבר. להיפך, אנחנו מצליחים ממש בקלות לייצר שיחות מעניינות והוא מפרגן לי תמיד שזה גם חשוב
אלו תכונות בסיסיות מבחינתי וזה לא ברור מאליו
ועם כל אלו ועוד, עדיין, משהו תקוע שם ברמת התקשורת, יש בו תוכנות שמרגישות לי אפריקאיות במקומות שאני פחות אוהבת ומרגיש לי כל הזמן שהוא לא מתעניין או ממש לא יודע איך לעשות את זה מהלב ותקשורת טכנית מעלה לי סעיפים. אני מעדיפה הרבה דברים אחרים על פני תקשורת כשו
נדמה לי שהוא אף פעם לא קרא לי בשם שלי אבל אול לא שמתי לב
בכל מקרה הוא כתב לי ואני מופתעת שהוא עדיין פונה
הוא שאל מה קורה ובקטנה הפעם אמרתי כותרות
לא פשוט פה המצב אצלנו כרגע וכולם גם עייפים וזה עוד לא נגמר אבל נראה שהמשפחה כבר מתעייפת
אני עובדת כבר שבועיים על אוויר והכל דחוף אז אי אפשר לעשות הפסקה כרגע
בכל אופן, השארתי הודעה קולית כי נראה לי שיותר קל לו לתקשר ככה
אז הסברתי בכמה משפטים על המצב והוא ענה לי ב 2 הודעות (ו 2 שנמחקו, לא אופייני לו) ואמר שהוא מצטער על המצב המשפחתי שאנחנו עוברים ואז נדד לזה שאני אכיר בטח בקרוב מישהו, שאני צריכה לצאת. היה מותק והוסיף שאני יפה ומעניינת ואני אמצא מישהו
אז המחמאות היו נעימות אבל לא הבנתי את הקשר לשיחה וככה זה לפעמים מרגיש וזה מעייף אותי