זה קורה לי כמו לכולם, כשאני מלאת אהבה.
זה קורה לי עם חברים ועם אהובים ועם המשפחה ואומנות עושה לי את זה בטירוף. אומנות ומוסיקה.
לפני שנתיים או שלוש ראיתי אופרה והזמרת הראשית היתה כל כך מדוייקת, עם קול כל כך מלאכי שלקח לי שעתיים להירגע אבל זה קרה לי גם בהופעה של הפיקסיז וגם בהופעה של ערן צור ובמחול של הלהקה שאני מוכנה לקחת טיסה כדי לחוות אותם רק לעוד שנייה
מי שמכיר אותי יודע שלנקות זה הדבר האחרון שאני בוחרת לעשות ועם זאת, אני מוכנה להיות המנקה הפרטית שלהם רק כדי לתור איתם את העולם ולראות אותם נעים על הבמה כל ערב מחדש
אני חושבת שאני זונה של ריגושים פנימיים.
בשביל חוויה טובה ועוצמתית אני מוכנה להשקיע (:
בכל אופן, הדברים האלו לרוב חיצוניים לי וחלקם תלויים באחרים.
כבר תקופה ארוכה שאני מתאהבת בעצמי בפעם הראשונה.
אני מוצאת את הייחודיות שבי, נעים לי עם עצמי.
לקח שנים אבל הנה הגעתי אל מחוזות של אושר פנימי שתלוי בעיקר בי.
גם כשלא טוב, כשלא הולך, כשלא מסתדר, התחושה הקשה נעלמת יחסית מהר.
לא מפחדת לשחרר ומהמקום הזה, החיים משתפרים, מטפסים ואז מטפסים עוד קצת.
אם החיים ימשיכו ככה, לא אכפת לי לחיות גם אלפי שנים