כבר מלא זמן חשבתי לקפוץ אל ידיד שלי בפריז אבל היום אני חושקת בחופשה מסוג אחר. מזג אויר אחר. סגנון אחר לגמרי.
לאחרונה כל כמה ימים / יום מתחלף לי החשק למשהו אחר. יש ימים שנעים לי להיות לבד ואז פתאום בא לי להתכרבל עם מישהו ואז יש יום שבא לי סקס חייתי ועכשיו בא לי חופש.
לאורך היום שיחקתי במחשבות על חופש.
אני יודעת מה אני רוצה, יודעת בדיוק. לא יודעת איפה. (המלצות למקומות ספציפיים יתקבלו בברכה (: )
אני רוצה אי או רצועת חוף, רצוי עם חשמל סימלי (כמה שעות בערב על גנרטור או משהו דומה), שיהיה שקט. זול לשהייה. מקום פשוט. שונית טובה לשינרקול זה חשוב ושעכשיו יהיה במקום קיץ.
יש לי ספר עב כרס ש O השאיל לי ובא לי לקחת מזוודה קטנה / תיק עם קצת בגדים, השנורקל והמסיכה הורודים שלי, ספר, מוזיקה אוזניות ובטריות שיספיקו לתקופה. יש מצב שאני אפנק את עצמי ואביא את שני חלקי הספר למרות המשקל והגודל ההזוי שלהם. אני צריכה לחשוב כמה אני אשב ואקרא.
בא לי חופשה עם עצמי. ים. חול. שקט. לשקוע בספר. אולי איזה רומן קסום לשבועיים.
היום חשבתי עליו.
פתאום התגעגעתי כל כך.
התגעגעתי לפשטות איתו. לכמיהה תוך כדי לעוד ועוד. כשהייתי מגיעה, תמיד דחיתי בסופו של דבר את החזרה עד לדקה האחרונה של הויזה. בפעם האחרונה שנפגשנו, המונית עוד חיכתה לי תוך כדי שגנבנו עוד חפוז.
אני זוכרת שלפני שהמונית הגיעה, שכבנו זה לצד זו במיטה ואמרתי לו שהזמן כל כך מוגבל ואני לא יודעת אם אני רק רוצה לשכב לצידו ולהתכרבל כדי להרגיש אותו עוד קצת, להספיק לדבר עוד קצת או להזדיין עוד קצת.
היום כל כך התגעגעתי לגעת בו. הייתי עם אנשים שהעור שלהם נעים אבל אף אחד לא התקרב לרמות שלו. בא לי כל כך לגעת בו שאני רוצה להצמיד כל פיסת עור שלי שאני יכולה, לכל פיסת עור שלו שאוכל לגעת בה.
אני לא בטוחה כמה היום נסתדר. כל כך הרבה חיים עברו מאז. אני מניחה שיש לו כבר כמה ילדים (לפחות בדמיון שלי יש לו), אני הספקתי הרבה, השתנתי ועדיין
השלווה הקסומה שלו, המקום, השקט, הכל חילחל פנימה והוא. אני מתגעגעת למשהו פשוט. למשהו רך. בלי מורכבות. אף פעם לא הייתי עם מישהו כמוהו.
אני יודעת שאנשים לא הבינו איך אני מתמגנטת אליו. החיים איתו יכלו להיות קשים. מסיבות שקשורות למוסכמות חברתיות וגם כי אנחנו באמת אנשים שונים
ועדיין, הייתי רוצה להסניף אותו, לשמוע את הקול שלו מלטף לי את האוזניים. לשמוע אותו שר לי שיר אהבה חדש בשפות שאני לא מבינה עם המבטא שלו שכל כך אהבתי לשמוע. לראות אותו מחייך כמו ילד. משתף אותי בחיים שלו, בתרבות שלו. הייתי רוצה לשמוע אותו אומר לי מחשבות מוחלטות בפשטות שלהם. החיים דרך העיניים שלו היו כל כך ברורים
אני חושקת בלהרגיש את השפתיים שלו. בא לי לומר רק לקצת אבל אני יודעת שזה יהיה שקר גס. אף פעם לא הצלחתי לשבוע ממנו. אני רוצה אותו להמון. את השפתיים שלו בלי הפסקה, אותו לעוד קצת בלי הפסקה.
אני רוצה שוב לצאת איתו מהמגורים שלנו למטבח המרכזי באמצע הלילה אחרי סקס, מתים מרעב ושהוא ישאל אותי מה אני רוצה שהוא יכין לנו. שהוא יקח כמה מצרכים פשוטים ויכין לנו מעדן. אפילו לראות אותו אוכל עשה לי שמח. אני חושבת שכל כך נהניתי להסתכל עליו, שלא היה משהו שהוא עשה ולא נהניתי לבהות בו עד כלות הנשימה והנשמה.
הייתי רוצה לפגוש אותו שוב פעם אחת בעתיד. חרוש קמטים עם נכדים סביבו. הייתי רוצה להתענג על חיבוק אוהב, להזכיר לו את השפה שלי שהוא בטח ישכח עד אז חלקים נכבדים ממנה. לספר ולשמוע על החיים.