ואני רוצה את זה גם

חשבתי היום על מי הייתי רוצה להכיר.

יש לי המון כיוונים לאילו תכונות חשובות לי ואילו תכונות חשוב לי שלא יתקיימו בבן הזוג שלי אבל היום חשבתי על זה שוב, אותם התכנים פחות או יותר אבל בזוית של מילימטר ליד.

אני רוצה להכיר מישהו שפוי. אני לא מצפה למושלם אבל שתיהיה בו שלווה פנימית עם יכולות ריגשיות ואינטיליגנטיות גבוהות. שיהיה לי מעניין ומצחיק איתו. לעשות דברים מפגרים ביחד ולהרגיש עם זה הכי טבעי ומשמח בעולם.

שאם אני אראה קרטון ענקי והדבר הראשון שיעלה לי לראש זה שחייבים לנצל את ההזדמנות ולהיכנס לתוכו, זה ישמע לו כייף בדיוק כמו לי.

שתיהיה מוסיקה בבית ופתאום שיר שעושה לו את זה והוא ימשוך אותי אליו כמו שהפריזאי עושה כבר 20 שנה. פתאום לרקוד טיפונת ואז להמשיך בשיחה / מה שעשינו לפני רגע. כשהפריזאי היה עושה את זה במשך שנים כל פעם שהיינו נפגשים, בין אם כשהוא חי בארץ או כשהוא היה בא לביקור, הייתי נבוכה מזה. היום אני חושבת שאני כל כך אהנה מזה!. השנה וחצי האחרונות טומנות שינויים על שינויים על שינויים. לאחרונה אני לא מספיקה את הקצב של עצמי. להתייצב יעשה לי בהחלט טוב. זה ברמת הכרח קרוב.

אבל בכל מקרה

האיש

אני רוצה שהוא יהיה עשיר בתוכן ובתחומי עניין

וגם

שהוא יהיה זיקית

שיום אחד יהיה מרגש ונעים להתלטף. שהיכולת ספיגה של שנינו מהמגע העדין תיהיה גבוהה והריגוש שלו יהיה קרוב לעוצמות שאני יכולה להתרגש מהן

וביום אחר שהסקס יהיה יותר חייתי וסוער

ובפעם אחרת שיהיה משהו טכני מדוייק, אחרי שכבר מכירים את הכפתורים שמפעילים כל אחד מאיתנו ורק בא סיפוק ברמה פשוטה

אני רוצה דינמיקה משתנה ברמה האינטימית ומנגד, להיתקע תקופה על אותם הדברים, אלו הפשוטים שעושים טוב, בלי רצון להיתלות משנדלירים

אני חושבת שבשביל להגיע לזה, אני צריכה למצוא את המקומות השלווים והיציבים שוב בעצמי. להוציא מעצמי חלקים מסויימים באישיות שקיימים ולהרפות מאחרים

במקביל, הייתי שמחה להכיר אדם שמסוגל לקחת נשימה ולהכיר את הצדדים השונים שלי, גם עכשיו, כשאני בתקופה פחות זוהרת שירגיש מי אני במכלול, כשאני יודעת שהקסם שבי יצוף במהרה ובפשטות כשאכיר את האדם עם האנרגיות הנכונות להן אני זקוקה כרגע ויהיה שותף לתפיסות שלי לגבי זוגיות וחיים. זה שיגיע עם מעט סבלנות ומספיק רכות בשביל למוסס את החומות הראשוניות שלי. 

חושבת חזק על זוגיות.

חושבת חזק על חופש.

חושבת שוב על לעבור מדינה. ממקום שונה ממחשבות העבר שלי בנושא.

נעה בין עוד אלף מחשבות ב 160 קמ"ש.

היום יצאתי מהבית לסידורים עם שמלה ומגפיים. בחנתי את עצמי לשבריר שנייה לפני שרצתי מהבית. הייתי מרוצה מעצמי. ידעתי שאנשים יגיבו אלי וצדקתי. פלירטוט וחצי ומבטים שנזרקו לעברי לאורך כל ריצת הסידורים שלי. מבטים נעימים, לא כאלו שחודרים באגרסיביות כמו שלפעמים קורה בארץ.

אני צריכה לזכור לצאת ככה יותר מהבית. מי יודע את מי אפגוש בדרך וכך או כך, זה פשוט עושה לי נעים.