צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואני רוצה את זה גם

לפני 8 שנים. 10 במרץ 2016 בשעה 10:22

חלמתי על איש השוקולד הראשון שיצאתי איתו כשחייתי שם. הוא יותר מוקה משוקולד אבל גנים מובהקים של שוקולד

אני יכולה לרייר עליו במשך שעות וימים וזה לא יגמר. אני מניחה שאני ארייר עליו גם בעוד עשרות שנים בקטנה

לא יודעת מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות אבל חלמתי שהוא ישראלי וחי בארץ. בחלום הוא היה קצת יותר גבוה וקצת יותר רזה. נגיד יותר סגנון של שרירים של אנשים לבנים מאשר כמו שהוא במציאות. חלמתי שאנחנו מכירים ויש פלירטוט טבעי של משיכה והיכרות.

בחלום זה היה מהימים האלו שאכשהו נגררים מפעילות לפעילות, ממקום למקום. אני לא זוכרת הכל. אני זוכרת את הסולם חבלים על הצוק האנכי שהיה חלק מהטיול / מסע של יום שאני חושבת שהוא רצה להראות לי. ניסיתי לעלות על שני השלבים הראשונים ותוך כדי ירידה אל קרקע בטוחה, אמרתי לו שזה לא בשבילי. זה באמת לא בשבילי. במציאות אני מפחדת מעכברושים ודברים שדורשים ממני לעמוד שלא על הקרקע. אפילו בחלום זה היה לי מופרך (:

הוא אמר שאין בעיה והכל טוב ואז עשינו סיבוב של כמה מטרים ופתאום היו מדרגות לאותו המקום. אותה מטרה, דרך קצת שונה והרבה יותר קלה. באמת הכל טוב.

אני זוכרת את החלק הכי מוזר במעט ערפל. משהו שבאנו אליו לנוח ושמתי את הראש על הבטן שלו שהיתה בצבע שוקולד כהה יותר. זו היתה בטן של הריון מתקדם והיא היתה שעירה כמו בטן של גבר (למרות שהוא חלק לגמרי במציאות) ואני חושבת שהיא בכלל היתה בגב. אני רק זוכרת שזה היה נעים. לחבוק אותה, להניח את הראש ולהתמוסס לתחושה חמימה ובטוחה למרות שבחלום אנחנו רק בשלב הפלירטוטים שהרבה פעמים מרגיש מבלבל או לא בטוח עדיין.

היה גם את הקטע במקלחת המוזרה כשצחצחתי שיניים ושהגיע מנקה ועוד מקטע שדיברנו עם אמא שלו.

כשקמתי זה הרגיש שהייתי בחלום ארוך, מעניין, מלא פרטים ונעים נעים נעים

 

עכשיו כשאני כותבת לעצמי את מה שהיה, אני קולטת שאפילו מהחלום הזה יש שתי מסקנות גדולות ברורות -

לא לעשות את מה שלא נעים לי. יש תמיד פתרון אחר

כשיהיה מישהו שירגיש לי נכון, זה יהיה מלווה בשלווה וריגוש ומשיכה ובטחון. מי שמולי ידע לפלרטט במידה הנכונה ולחזר כמו שצריך.

עדיין בטוחה בעצמי ובחוסר הפשרות שלי או אפילו בטוחה יותר ויותר בעצמי ובחוסר הפשרות על דברים מהותים שלי

 

בלי קשר - בא לי רומן קטנטן עם איש שוקולד מדהים כשאקפוץ לפריז אוטוטו

זה גורם לי לחשוב למה אני כבר תקופה ארוכה מאד לא בעניין של סטוצים / רומנים שלא מובילים לשום מקום ובחו"ל זה נשמע לי קסום ונעים ומושלם

הדבר היחיד שעולה לי לראש זה שהדברים האלו גוזלים ממני פוקוס על הבן זוג שאני רוצה לחיי וששנים הייתי בכל מיני רק לא בלחתוך את מי שלא מתאים ולהתמקד בלהכיר את מי שכן יהיה לי נכון לחיים. רומן בחו"ל הוא מושלם ויגמר שם כך שבארץ אני אמשיך לנסות להכיר את מי שאני רוצה לחיים רק אולי עם אנרגיה יותר ערה מתוך האש והניצוצות של היכרות זריזה ועוצמתית ונקודתית באירופה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י