לשתוק מולי במקום לפתור דברים לרוב מתסכל אותי לכדי כעס
ואז כשחתכתי לכתוב לי שאין לך מה לומר, השבתי שאני בטח לא יכולה לחשוב בשבילך והנחתי לזה מולך וניסיתי להניח לזה ביני לבין עצמי
עכשיו רציתי לעזור לו אבל הוא לא טרח להגיב אז כתבתי לו שנשחרר לגמרי ואז הוא נזכר להגיב
משחקים זה ממש לא הקטע שלי
ואז משום מקום הוא כתב שזה לא כמו שזה נראה ושהוא באמת מחפש קשר
מאיפה זה הגיע ואיך זה קשור להודעה ששלחתי היום?
הוא כנראה תקוע במה שקרה לפני כמה ימים
אלו לא כוחות שווים
האנגלית שלי ברמה גבוהה משלו ואני בטוחה שאני חריפה ממנו.
אני לא מחפשת התנצלויות בקשר. שרק יהיה מולי בן אדם. מלכתחילה.
אתה שוב ושוב ושוב מפספס בגדול. חלק אני מנסה להחליק תחת כותרת שוני תרבותי / חינוך או מה שזה לא יהיה וחלק ממש קשה לי לאכול ולבלוע
אני מבינה שהוא מנסה להתנצל ולהסביר בהודעות שהתכתבנו עכשיו
אבל כל הסיטואציה הזו מוציאה ממני בשלב הזה כעס ודי בצדק
מבאס אותי שהוא מנסה להתנצל ואני עדיין כועסת ושבעיקר בא לי לומר לו את הדברים ולא לכתוב אותם חלקית. למרות שהוא מנסה לקחת צעד לאחור אני עדיין רואה אדום מול העיניים (אמרתי בצדק? אבל מה צדק עוזר??)
דופק לי הלב בטירוף והבטן מתהפכת לי
ואני תוהה על מה זה יושב שכל כך קשה לי לשחרר
אני מניחה שזה שילוב של רצון עז להכיר כבר את המישהו שיהיה לנו נעים יחד
והמילים שהוא הציג את עצמו, שמתבררות כלא הולכות אחת עם המציאות ונפילה למציאות ממרומי הפיקציה
ואני מניחה שזה שהוא נראה כל כך טוב, גם לא מוסיף לי. כשמישהו מושך אותי, אני רואה כל פעם מחדש כמה יותר קשה לי לשחרר אותו.
ובכלל, מצאתי את עצמי חושבת על הזיון שלא נגמר כשחזרתי ממנו
אני לא אמורה לחשוב על אף אחד אחר כשאני עם מישהו
ובכל זאת חשבתי.
חשבתי כמה היה טבעי, פשוט ובעיקר מושלם המגע בנינו. איך טיפסתי על הקירות וזלגתי לרצפה
איך כל נשיקה הפילה את שנינו וכל מגע היה ממיס ומוציא כל חוש וחוש ממקומו עד לכדי טירוף ועד לכדי התחננות למס רגעים ללא מגע כי אני לא עומדת בזה פיזית. הפסקה עם חיוך ומבט מאושר שלו ואני רק מנסה להסדיר נשימה וגוף
להביא אותו לשיאים, להביא אותי לשיאים שמעולם אף אחד מאיתנו לא חווה
לשמוע ממנו מחמאות בלי הפסקה בכל שנייה שאני איתו
לשמוע ממנו אחרי תקופה שכל אחת אחרי משעממת ושאין עוד אף אחת כמוני
זה היה מושלם
ואני לא מחפשת עוד מושלם
יכול להיות גם עם פגמים אבל צריך לזרום יותר מאשר להיתקע
וגם הבן זונה הזה נראה טוב ברמות
איך אני מוצאת את עצמי מריירת על אנשים לא נכונים ועדיין מריירת
מחזור שהקדים באיזה שבוע - 10 ימים (אני מניחה שכל ענייני הלב תרמו לעניין)
גוש בגרון, לב דופק, בטן מתהפכת ואף אחת מהתחושות האלו לא ממקום טוב
מתוסכלת, כועסת, עצובה, מאוכזבת, מבואסת
צריכה להגיע למסיבה שאני לא יכולה להבריז ממנה בערב וכל מה שבא לי זה לקבור את עצמי לבד בשקט
והכי בא לי זה לתקוע את עצמי בתוך גוף אחר שיבשם אותי בשלווה ואהבה עד שיעבור כל הדבר הזה
ולהכיר עכשיו. אוף איך לא בא לי עוד אלף דפוקים או פשוט לא מתאימים בשביל להגיע לאחד שכייף איתו להעביר את החיים יחד