ראיתי והרגשתי את הבעיות הגדולות שנצבו בפנינו והוא היה כל כך מקסים ונראה טוב לב שהחלטתי לנסות לפתור את הדברים יחד
הוא ממש מצא חן בעיני. ממש. זה לא רק איך שהוא נראה. זה שתמיד היה לנו על מה לדבר, זה שהמגע בנינו היה מדהים, זה שישנתי איתו טוב כמו שלא ישנתי שנים, זו השלווה שהיתה לי במפגש האחרון איתו, זה המון דברים שמייצרים חיבור בין שני זרים.
עשיתי חשבון ששלושת האנשים האחרונים שהייתי איתם היו כולם מניפולטיבים חסרי רגש לאחר
באותו חשבון קלטתי שכל אחד מהם מציג מסיכה קסומה של אדם טוב לב / נורמטיבי מעל הממוצע וזה קונה אותי כל פעם מחדש. כל פעם נדמה לי שהנה הכרתי אדם מיוחד ונפלא.
איתו חשבתי שסוף סוף מצאנו את הדרך שלנו ובאמת שמחתי והתרגשתי שהנה משהו (אומנם מורכב) מתפתח
לגלות שהוא שיקר לי (אותו אחד שמדבר מספיק על כנות ויושר באופן כללי ועוד יותר בהקשר של זוגיות ושם על זה פוסט בפייסבוק שלו) לגלות שכנראה לא אכפת לו בכלל ברמה שהיא פתלוגית מבחינתי ובעיקר לגלות שלא רק שהכוונות שלי הולכות לפח כי שום דבר לא יכול לצמוח ככה, להתחיל שוב לנסות להכיר מייאש אותי.
אני לא פשוטה בהתחלות אבל אני באמת מאמינה שאני יכולה להיות בת זוג נפלאה ממש. המאמץ הזה שבלהכיר אדם אחד שנמצא בטווח הנורמלי מבחינה נפשית ושניהיה מתאימים אחד לשנייה לפעמים מרגיש כמו טיפוס על הר כל כך גבוה שיודעים שבסוף נגיע לפסגה אבל לפעמים זה מתיש בדרך עד שלא בא להמשיך לצעוד
אז אני צועדת. נקודתית צועדת מבואסת אבל צועדת.
אם יש משהו חשוב שנזכרתי בו בהיכרות הקצרה שלי איתו זה שזוגיות עושה לי המון המון טוב