אני ממש עייפה, כמו הערב, כבר 3 שעות גוססת בספה. לא מצליחה להירדם (נראה לי שעדיף, אני חושקת בשנת לילה ארוכה וטובה) וגם לא מצליחה לזוז. עדיין כואבות לי הרגליים מהיום הארוך הזה שהתחיל לו אי שם אתמול באמצע הלילה.
תכלס, אני מבסוטה. יש לי הרבה יותר עבודה ואני באופן כללי יותר רגועה, יותר נעימה עם ולעצמי בזמן האחרון
אבל אני שמה לב שהרבה פעמים כשאני מותשת, בעיקר בקצוות, המוח שלי נודד לאקסים או לכאלו שלא זכו לכותרת כזו ועדיין עשו שם משהו מרגש או מרשים בעברי.
לפעמים הם הגיעו עם גוף משובח ולפעמים הם ריגשו בי חלקי פנים, פרפרו לי את הבטן, את הלב, את הראש
אז במותשות הנוכחית אני חושבת על החתיך האלוהי
כל מה שבא לי זה לקחת את הגוף הלא נגמר והלא אנושי שלו, להניח אותו במיטה הגדולה שלי. להתנשק כמו שאני מתנשקת רק איתו (אני בטוחה שהנשיקות המוזרות האלו שייכות בעולמו רק לי גם כן) ולהירדם עליו
במציאות אני בטוחה שזה לא היה נגמר בכזו נופת צופים
אבל במותשות,
אני רק רוצה להתכרבל, להתפנק ולאגור קצת כוחות בנעימי אין סופי