סוף סוף הצלחנו לקבוע וגם להיפגש.
לשנינו היתה הרגשה שיהיה דייט מוצלח ובאמת היה.
חשבתי שנשב שעה וחצי פלוס מינוס. אולי קצת יותר אם יהיה ממש נחמד אבל כמה אפשר לשבת בדייט ראשון בבית קפה?
אז מסתבר שהרבה. חזרתי הביתה וגיליתי שעברו 4 וחצי שעות בהן נהניתי מהאיש
לשנינו מרגיש משהו נכון בבטן. אצלי הנכון הזה מגיע עם שלווה, יחסית לעצמי בשלב של דייטים ראשונים שאני לא כל כך אוהבת.
ציפיתי לפגוש מישהו עם מראה דתי ברמה כזו או אחרת ולמרבה הפלא, פגשתי מישהו שנראה כמו ראפר אמריקאי.
תכלס, איך שהוא נראה פחות קריטי לי. הוא נראה בעיני אחלה (יכול לעלות קצת במשקל אם ממש מתעקשים) אבל האישיות שלו זה העניין.
יש לנו כל כך הרבה במשותף בדברים הבסיסיים של השקפות עולם ותחומי עניין
אני מרגישה שהוא יכול להשלים לי את המקומות החלשים שלי ולעזור לי לשפר אותם ושהבסיס בנינו כל כך רחב שיש לזה פוטנציאל טוב למה שבאמת כיוונתי אליו.
יש בו רוך והקשבה והתאמה רגישה. הוא אדם סקרן, מתעניין, חוקר, לומד וזה משהו שאני כל כך אוהבת במי שמולי. אני גם כזו וזה עוד יותר כייף אם יש מי שמביא עניין אינטלקטואלי ותרבותי לתוך הקשר. אחת המחמאות שהוא חזר ואמר לי כמה פעמים עוד בטלפון זה שאני מאד אינטיליגנטית. אני חייבת לציין שזו מחמאה שמאד עושה לי את זה (:
במיטה שיחמיא על דברים אחרים, בשיחה עם בן אדם, אינטיליגנטית לוקח בענק (:
ואחרון חביב שהולך כרגע רק על תחושת בטן מתוך דברים כלליים שדיברנו - נראה לי שהולך להיות לי כזה סקס עונג איתו!
זה נכון שעד ש אי אפשר לדעת
אבל
לעיתים נדירות אני טועה ולכן חיי המין שלי, כשאני בוחרת להפעיל אותם, הם כמעט תמיד טובים
ואיתו נראה לי שהולך להיות תענוג מופלא לשנינו
אני מצפה לראות איך זה יתקדם
יש לי תחושה טובה
הלוואי שמצאתי את מי שחיפשתי במשך כל כך הרבה זמן
