מצאתי את עצמי אתמול עם חשק לסקס
אחרי חודשים שלא התחשק לי.
אני אוהבת את הסקס שלי מדהים וככה הוא פעם אחרי פעם בשנים האחרונות
העניין הוא שאני צריכה היכרות וחיבור כמעט תמיד לפני.
העניין הנוסף זה שכשיש סקס כל כך מדהים עם מישהו שאני אוהבת וזה נגמר, אין לי חשק לסתם משהו ולוקח לי זמן להגיע למצב אינטימי עם מישהו אחר שמייצר חיבור טוב או משיכה מטורפת. לרוב אני צריכה את שניהם.
כל כך מיותר להמשיך לחשוב עליו ואני עדיין לא הצלחתי להפסיק.
גם זה יגיע מתישהו.
גם אם יקח עוד זמן.
רוב המחשבות שלי עוסקות בדברים המטורפים איתם הייתי צריכה להתמודד בגללו. זה מרגיש כמו רשימה שלא נגמרת ויש בה עודף של התמודדויות קיצוניות
ויש גם את כל הדברים המופלאים שהיו שלא משתחררים לי מהמחשבות והכמיהות. לעיתים נדירות, צף לו גם געגוע.
כך או כך או כך, יש עדיין התעסקות.
אני מצפה לשלב בו זה ישתחרר. מעדיפה היכרות עם זה שירגש אותי להתעסק בו, להתנתק מהעבר מבלי לשים לב.
בנתיים אני מצליחה להתעסק בשיפור החיים שלי במקומות שמזמן לא התעסקתי בהם.
שיניתי תזונה, התחלתי לעשות קצת ספורט, התחלתי לעבוד על לסדר את הבית בעיקר וקצת את החיים שלי.
עוד תקופה ובעיקר תהליך, אני אהיה במקום אחר. אני מצפה יותר מכל להגיע לשם. בנתיים מתקדמת באיטיות מעיקה עם הבנה שאין דרך אחרת, מקוצרת, להגיע למחוזות חפצי.
והנה
אני כותבת פה בבלוג, משחררת קצת מחשבות ממוחזרות לגמרי, היוטיוב רץ מתוך עצמו ועובר ל
וכל מה שבא לי זה להתנשק איתו, עם השפתיים הבשרניות שלו. רוך מול רוך. להתמוסס במגע. לעוף למחוזות שלא קשורים לעולם גשמי ומגיעים אליהם דרך הגשמי
הגעגועים האלו שמגיעים פעם ב מפתיעים אותי כל פעם מחדש.
המחשבות על נשיקה שלא נגמרת, העדינות שמהפנטת לי את המחשבה ומשאירה רק גוף שנע מתוך עצמו, חי את התחושות עושות לי חשק לגעת לו בפנים, להתבונן בעיניים, לראות את האהבה והתשוקה מביטות בי חזרה
משם, תמיד התפתח סקס ייצרי, שונה כל פעם, עוצמתי, עדין, פראי ועל סף הבלתי נסבל מרוב שהיה קשה לי להכיל את כל התחושות שבעטו יחד. אני מתגעגעת לשינוי שהיה נוצר בנינו כל הזמן במיטה.
אני יודעת שנדיר לפגוש מישהי כמוני. שמעתי את זה מכמה גברים בחיי שהיו עם מספיק נשים. שמעתי את זה בוורסיות שונות ובמחמאות מגוונות שעושות לי נעים עד היום.
זה לא בגלל שאני מופלאה בטכניקה מינית כזו או אחרת, זה רק בגלל כמה שאני כל כך נהנית ואיך שאני נהנית, בגלל כמה שאני משוחררת עם האדם המתאים.
הפלייר קרא לי בזמנו נגן-אורות.
אחת המחמאות הכי מתוקות שבקעו ממישהו לעברי.
אני צריכה במיטה מישהו שנהנה מלספק ואין כמו לספק אותי. לקח לי זמן וכמה גברים בחיי בשביל להבין את זה.
אני זוכרת שהוא אמר לי אחרי כמה זמן, בשיחת סקייפ מהצד השני של העולם, שהוא הספיק (כמובן) להיות עם עוד כמה וכולן משעממות אותו אחרי.
ועם האהוב האחרון שלי, זה היה שילוב של אהבה אדירה, תשוקה הדדית עצומה, רצון וצורך לגעת בלי הפסקה, חיבור מיני מדוייק, יצירתיות אין סופית ושינוי בלתי פוסק שנוצר מתוך עצמו.
הוא היה צוחק עלי שלא הפסקתי להביע תוך כדי כמה שמדהים לי. אני לא זוכרת מתי זה נוצר. אני מניחה שעם הזמן והחיבור והאהבה אבל כשהיינו מזדיינים, לא הצלחתי לעצור את ההשתאות
אני לא חושבת שיש עוד כמוני שמחמיאות ומביעות הנאה ככה.
בתכלס, אני הייתי נהנית בטירוף לעשות אותי והייתי חוזרת לעוד
בעצם
היה אחד שהיה לי קטע איתו, הכרנו באתר ונילי
גיליתי תוך כדי שהוא דומיננטי במיטה וזה מבחינתי טארן אוף טוטלי.
אז סבבה זיון סוער אבל כשהצד השולט שלו בקע למחוזות שלא עושים לי את זה ולא שיתפתי עם זה פעולה, הוא יצא אידיוט והתחיל ממש להתעצבן במקום לשחרר ולזרום הלאה. מי לעזאזל מתעצבן תוך כדי סקס? אני זוכרת שחשבתי שהוא הופך למגוחך מרגע לרגע
אז כן יש אנשים שלא יתאימו לי ואני לא להם
ועד שיגיע זה שיתאים לי רגשית, מנטלית, פיזית ומינית, אני עובדת על לשפר את עצמי
אני רוצה את עצמי בתבנית הרבה הרבה יותר מוצלחת מהמון בחינות
כמה סבלנות צריך והכלה של הדרך האיטית הזו
בנתיים, מתמידה
זו הבעיה בכתיבה אסוציאטיבית
בסוף את מגלה שכתבת ובירברת על דברים אחרים לגמרי ממה שרצית לשחרר מלכתחילה.
אני צריכה חופש.