המון סימפטומים מזכירים לי מצב של פרידה
מאז שדיברנו עבר שבוע
בהתחלה הייתי בעוררות יתר
אני לא מפסיקה לחשוב עליו
החרמנות והפנטזיות הלא נגמרות אליו, עליו, אף פעם לא פסקו לגמרי. הן באו בגלים. לתקופות היה שקט ולפעמים היה קצת אבל באיזשהו מקום, תמיד התגעגעתי ללהיות איתו. ללהחליף אלף תנוחות תוך כדי תנועה, להרגיש אותו בתוכי, לאיך שעשינו אהבה משולבת בסקס עוצמתי, לחיבור איתו, ללגעת בו, להסתכל עליו תוך כדי, לטבעיות ולזרימה שזה תמיד היה בנינו.
אז עכשיו, כל זה, שהיה כבר על אש מאד קטנה ולעיתים אפילו הצלחתי לכבות אותה קצת, זה קפץ לרמות קשות. אני לא מצליחה לשלוט בכמיהה ובפנטזיות הלא נגמרות. אם עד לפני שבוע התהלכתי עם כמיהות וגעגוע, עכשיו יש כמיהות, געגוע ופנטזיות חדשות ואין כמו הדמיון שלי שתמיד יכול לבנות סיטואציות כייפיות חדשות. עכשיו הייתי רוצה שהוא יפסיק להשתולל.
גם אין לי זמן לזה
וגם
אני לא רואה כרגע את הדברים זזים. אולי מחר כן, אולי מחר לא אבל כרגע, זה לא זז ורק גוזל ממני אנרגיה שאין לי להשקיע.
שבוע ומשהו לפני שהוא התקשר, קפצתי לגינקולוגית שלי, לברר כמה דברים לגבי הריון עתידי, תוכנית מגירה למקרה הצורך.
יצאתי ממנה מלאת מחשבות. פתאום חשבתי על הזרע שלו וכמה יכול היה להיות נחמד לקבל את הגנים שלו.
זה הסתובב איתי ברמה מסויימת כמה ימים אבל לא הרשתי לזה לתפוס יותר מדי מקום כי הפחיד אותי לקבל משהו ממנו שיקשור אותי למצבי קיצון איתו חיים שלמים מבלי שאני יכולה לעשות הפרדה וגם חשבתי שזה יביא אותי לסוג של חד הורית, מה שעדיין לא מצאתי שבא לי.
בכל מקרה,
השיחה הכל כך ארוכה ונעימה שהיתה בנינו, הדברים שהוא השחיל בין לבין, ישירות ובעקיפין חלחלו אלי ונגעו בנקודות שעדיין קיימות ומייצרות געגוע, כמיהה ויצרים.
אני יודעת שחלק ממה שהוא אמר היה מתוך חרמנות. למעשה הוא אמר את זה באופן מאד ישיר לקראת סוף השיחה.
וכשאני חושבת על זה, אחד הכיוונים הראשונים שהוא בירר איתי בעדינות אבל לא עדינות שמרפה מהר מדי. אם אני יוצאת עם מישהו, אם יצאתי, אם הייתי, מערכות יחסים? היה קטע מיני?
אני יכולה להבין. אני יודעת שהוא היה קנאי לי. לפעמים במקומות סופר מובנים ולפעמים במקומות שהפתיעו אותי ויצרו בי קצת כעס על השקעת אנרגיה בדברים לא קיימים.
הסקרנות שלי יכולה להיות קיימת ויכולה גם שלא.
בכל כך הרבה שעות, הזכרנו גם את המיניות המדוייקת שהיתה בנינו והוא הפתיע במחשבות שהוא לא שיתף בעבר. תוך כדי גם אמר שהוא תמיד רצה אותי ושלא היה מספיק ואני הסברתי שהיה כל הזמן רק לא כ-ל הזמן כי יש עבודה וגם עוד כמה דברים שחייבים להספיק ואם המין תופס יותר מדי, זה מתיש את כל החלקים האחרים של החיים והופך הרבה לסבל כי יש עייפות ומותשות קיצונית
ועל הדרך הוא סיפר לי על מחקרים שהוא קרא על הביטוי הגברי, שמשיכה ורצון למין קשור לאהבה, שככה הם מביעים את עצמם. ואז מזכיר שוב בנקודה אחרת שהוא תמיד רצה ממני עוד (זה היה הדדי, תמיד נגענו) מציין שהחזה שלי הוא ככה וככה וכשאמרתי שהוא אוהב הכל תמיד ובכל מצב הוא התעקש שאיתי זה היה לגמרי אחרת ושאין מישהי שזה היה ככה איתה
ואני יודעת כי גם אני הרגשתי הרבה מזה, בטח בכמה שאהבתי אותו
כשאמרתי שהוא היחיד שהרגשתי איתו בית, הוא אמר שזה היה ככה גם עבורו
אני מכירה חלקים מהסיפור חיים שלו. אני יודעת שזה היה מאד הדדי בנינו, רמת האהבה, המשיכה והתחושה של הבית, עם בעיות ככל שהיו.