אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הממ...!

לפני 4 שנים. 30 במאי 2020 בשעה 11:56

חורף 97, סביבות 22:00. נוסע על אופנוע לבית הורי.

מגיע לכניסה לירושלים, פונה לשדרות הרצל ומיד נכנס לכביש מקורצף מלא בורות.

אין תאורה במקום וגם לא סימון כלשהו. מתחיל לאבד שליטה,… איכשהו יוצא מזה, ממשיך בנסיעה ומגיע לבית הוריי.

חונה, קושר ומכסה את האופנוע, עולה במדרגות ו… פתאום אני מוצא את עצמי בחדר מיון.

אינני זוכר את התאונה עצמה או את כל מה שקרה לאחר מכן, אבל סיפרו לי שהייתי בהכרה כל הזמן.

הכאב היה כל כך חזק עד שהמוחי יצר עבורי מציאות דמיונית בה אני ממשיך בנסיעה.

כשהתעוררתי מהמציאות המדומה אל המציאות כבר ידעתי ששברתי את עמוד השדרה ביחד עם רוב הצלעות ושאני משותק מקו החזה ומטה.

אני מבין מיד שמעתה 4 גלגלים יהיו חלק מחיי.

 

:)

Shish​(שולטת) - ומאז אתה מאושר? סובל? מלא השראה וסקרנות? מגשים ומטייל?

אתה מעניין אותי ואני רוצה לפגוש אותך לקפה דניאל השני.
לפני 4 שנים
daniel222 - ישנם יותר קשיים אך אני חושב שאני פחות או יותר מאושר כפי שהייתי לפני התאונה. ישנם ימים בהם אני מאושר וישנם ימים שלא אבל סך הכל די מאושר 😊
לא הייתה לי את ההרגשה המצופה אולי של קבלת החיים במתנה ולכן פתאום מלא השראה וכ׳ו. תמיד הייתי סקרן ונשארתי כך. אני מטייל בעולם מדי פעם ועושה לרוב מה שטני אוהב.
אשמח להפגש לקפה כמובן 😊
לפני 4 שנים
מדוייקת{עוצמה} - מטלטל
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י