שלי

מתרגלים לאכזבה?

או שאני אופטימית מידי?

אני משתדלת להיות נאמנה לאמת שלי

טוב, נכון

האמת הזאת

משתנה

ואחד המשפטים החביבים עלי הוא 

Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others

שמשקף מה שאני חושבת על אמת

ועדיין, איך ולמה אני מושכת שקרנים?

כדי לרצות משהו צריך להתחבר לכאב ההיעדר שלו.
כך שכל רצון הוא בעצם התחברות לחסר, הודאה בחסר
ואתגר
אני חובבת אתגרים.

אם כל רצון הוא בעצם התחברות לכאב?
אז כל מה שאני רוצה זה שיכאב

היבריס במובנו המודרני הוא רגש של גאווה, הגורר בעקבותיו עונש ותבוסה.

הבנתי שהפסדתי

עכשיו מגיע העונש?!