לפני 6 שנים. 27 בפברואר 2018 בשעה 13:07
אני מלכה כל יום.
רק היום אני גם עם כתר.
שלי
no attachmentלפני 6 שנים. 21 בינואר 2018 בשעה 21:29
יצאתי מהפגישה וידעתי שהיא תהיה שם
ידעתי שעוד כמה דקות כל מה שהיא הרגישה, הכירה וידעה
כל הבטיחון בחיות, בעכשיו, בגוף
התחושות האלה יעלמו, יתפוגגו
הם ישבו במסדרון על ספסל ברזל.
אישה כבת 50, יפה, מטופחת, מאופרת, אצילית וגבר.
והיה נדמה לי שהם החזיקו ידיים.
רגע של קרבה.
ועוד כמה רגעים הם כבר ידעו.
שהגוף בגד בה, שהביטחון בקיום הזה אבד.
המבט שלה, אישה יפה שבעוד רגע אחד.
לפני 7 שנים. 30 במרץ 2017 בשעה 9:39
למחוק
כל פעם מחדש למחוק
הן כותבות את עצמן על הדף הלבן שהשארתי
השארתי כדי שתוכל לכתוב, להגיד לא הצלחת
הניתוק, הריחוק, המשהו הזה שסגרת
ביקשתי שתספר איך זה מרגיש, להיות אבל
לא להרגיש, לא לדעת
את המילים שלא כתבת אני רוצה למחוק
השארת את הנייר הלבן והלכת
הוא כבר לא פה אמרת
זה הוא שלא היה, רק חלק מהזמן, ולא ממש היינו
הרגשתי איך כמו המילים שלא כתבת אתה לא מצליח להגיד את החלל שההוא שלא היה השאיר
את הכאב
ועדיין ממרחק של זמן
אוהבת
לפני 8 שנים. 21 באפריל 2016 בשעה 18:47
בגיל 18, אחת המתנות הראשונות שקיבלתי מהחבר הראשון שלי היתה קלטת של פרינס.
פרינס היה הכי קרוב שהגעתי להערצה של זמר.
היה בו משהו שפרץ.
הלבוש, הסקס אפיל, איך שהוא זז
הוא ייצג משהו שונה - הכל היה מדוייק לי
הוא מסמן עבורי חלק משנות נעורי
מזכיר
ממחיש
מקבע בתודעה חוויות
איזה השראה אדירה היה האיש הזה.
הוא מת צעיר מידי.
לפני 8 שנים. 15 במרץ 2016 בשעה 19:59
תחושה שמתחילה במקום חבוי בנשמה ומתפשטת לאט לגוף
ככל שאני אוהבת אותך יותר הצורך הזה מתעצם
הצורך להכאיב לך
להלחם על חלק מהרעב ומהעצמה שבך
מחפשת את המבט שלך, זה שלרגע קצר חושף מהמהות והשלמות שאתה
מבט שמחזיר אותי למציאות שבה אני לא נוגעת בך
מציאות מקבילה שבה אתה חי ואני לא חודרת אותה
אני שקופה בחיים שלך.
שריטה.
הכותבת איננה שולטת, רק בחורה 'פשוטה'.
לפני 9 שנים. 1 באוקטובר 2015 בשעה 19:00
מערכות יחסים זוגיות מאז שאני זוכרת את עצמי גרמו לי סבל.
או שאני מרגישה זרה, משועממת וחסרת חיים, או שאני קוברת את צרכיי, רגשותיי, מאוויי ותשוקותיי במאמץ לשמור על מסגרת חיים מאולצת ומלאת פשרות.
לפעמים במקום שעמום אני נקלעת, לאחר תקופה קצרה - יותר או פחות - של אופוריה וסחרור חושים, למערבולת של דרמות, ריבים ואובססיה שמטביעה כל פיסה של שפיות מתוכי.
כך או כך אני מרגישה שזוגיות עד היום גרמה לי להתכחש לעצמי וטרפה את שאר חלקי הפאזל מהם מורכבים חיי.
עם כל ההשגות והקושי, אני כמהה למשהו שיזכור בשבילי, שיראה אותי ברגעים הקטנים של החיים, כי בגדולים כולם רואים, משהו שיחבק כשצריך ויפרק כשצריך
ובעיקר משהו שידע מתי סטירה היא הדרך הנכונה
אני תוהה אם תקווה היא מילה כמו נאיביות - משהו שצריך להעלם מהעולם אחרי גיל 12, כי אין לו באמת מקום
(אכן פסימי משהו)
לפני 9 שנים. 12 בספטמבר 2015 בשעה 20:32
אני לא מחפשת מה לא יקרה
איפה תטעה
מה לא תגיד
איזה פניה לא תיקח
איתך אני לא מחפשת איפה הכל יתפספס
אין צורך שתרשים, אני רק רוצה שתהיה
אני שלך
אני פה בלי שאלות, בלי תהיות, לא מחפשת, לא מתבלבלת
נמצאת
ואתה עוטף אותי
לפני 9 שנים. 8 בספטמבר 2015 בשעה 20:13
אני לא אוהבת לחתוך כשקשר מסתיים
נשארתי בקשר עם רוב בני הזוג שהיו לי בעבר
היינו חברים טובים בזוגיות ונשארנו גם אחרי
לא היה קל להגיע למקום נוח, חופשי ופתוח
עם כל הקושי התהליך שווה
ואיתך
אפילו לא בא לי לתת לך סטירה
לפני 9 שנים. 5 בספטמבר 2015 בשעה 16:38
אני אוהבת ניגודים בבני אדם
אני אוהבת אנשים שמפתיעים אותי
שמצליחים לרגש אותי, כשאני לא מצפה
להגיד את המשפט שיזיז בי משהו
לגרום לי לרגע אחד להרגיש הזדהות, אמפטיה ואהבה
מרגש אותי כשאתה נותן לי לראות חלק מרצף המחשבה שלך
מאיך הדברים מתחברים אצלך בלב
כשאתה אומר משפט לכאורה סתום אבל לי הוא אומר שבאמת אכפת, שחשוב ושאתה חושב
כי פה אתה נמצא, לא כי בחרת אלה כי אין אפשרות אחרת, כי הכל ברור
מאיפה נפל עלי מצב רוח רומנטי בתוך כל השיט הזה :)
לפני 9 שנים. 1 בספטמבר 2015 בשעה 22:11
אני כמעט לא נקשרת לחפצים, אין לי שום דבר שאני לא אתן או אשאיל
הדבר שהכי פחות קל לי להשאיל הוא ספר
לגבי בני אדם אני פחות ידידותית לצערי
יש לי נטיה ברורה להקשר ליצורים בעלי דופק
ואין לי שום עניין בלחלוק
לא, אני לא קנאית, והתנסתי ברגש הדוחה הזה פעמים בודדות בחיי
אם אני מרגישה אותו מבחינתי זה סימן אזהרה
אני מונוגמית, לא מתוך עקרון, רק מתוך תחושה
אבל מבינה ולפעמים אפילו מקבלת פוליגמיה
לאחרונה אני חושבת על איך זה כל כך מורכב לאבד משהו שמעולם לא היה באמת שלי
לוגית למשפט הזה אין תוקף
ועדיין התחושה קיימת
הצפיה, הרצון שאולי הפעם זה יכול לקרות
להיות אחרת
איך אני נקשרת להבטחה שמעולם לא ניתנה?
להרגשה, לפנטזיה?
ובשביל מה?
אתה חסר בכל הרווחים, בהפסקות ובכל האין
ולפעמים גם בחלק מהיש