שלי

אני כמעט לא נקשרת לחפצים, אין לי שום דבר שאני לא אתן או אשאיל

הדבר שהכי פחות קל לי להשאיל הוא ספר

לגבי בני אדם אני פחות ידידותית לצערי

יש לי נטיה ברורה להקשר ליצורים בעלי דופק

ואין לי שום עניין בלחלוק

לא, אני לא קנאית, והתנסתי ברגש הדוחה הזה פעמים בודדות בחיי

אם אני מרגישה אותו מבחינתי זה סימן אזהרה

אני מונוגמית, לא מתוך עקרון, רק מתוך תחושה

אבל מבינה ולפעמים אפילו מקבלת פוליגמיה

לאחרונה אני חושבת על איך זה כל כך מורכב לאבד משהו שמעולם לא היה באמת שלי

לוגית למשפט הזה אין תוקף

ועדיין התחושה קיימת

הצפיה, הרצון שאולי הפעם זה יכול לקרות

להיות אחרת

איך אני נקשרת להבטחה שמעולם לא ניתנה?

להרגשה, לפנטזיה?

ובשביל מה?

אתה חסר בכל הרווחים, בהפסקות ובכל האין
ולפעמים גם בחלק מהיש