שלי

עוד בתקופה שלמדתי אמנות התעניינתי בזכרון

בעצם בתפיסה של חלל, זמן וחוויה

איך חוויה אחת, מכוננת אולי, נתפסת שונה אצל שני אנשים שהיו שותפים בזמן, במקום, בהוויה

עניין אותי מה גורם להבדל, איך כל דבר מתקרקע בצורה שונה בתודעה

איך נשמר לאורך זמן

ומה נשאר אחרי

ניסיתי להציג את ההבדל, להצביע עליו

לא לתת תשובות, יותר לשאול את השאלות

לרוב בשבילי

כי לי חשוב לחוש שהמקום שלי הוא רק שלי

שהזמן והחוויה ייחודיים לי

במקום 'שלנו'

אף על פי הידיעה - שהכל סוביאקטיבי ומותנה

רציתי שהזכרון שאנחנו יוצרים - יהיה נקי, טהור וצלול

שיחרט וישמר כך שנדע תמיד לאן לחזור

אבל אתה

לך אין לא את הצורך לחזור, לא לזכור 

לא לבטוח ובעיקר לשכוח

איך בחרתי אהוב כל כך נפלא

* שמלמד אותי כל יום עוד קצת על זכרון ואכזבה?

אופס - סליחה - אהבה :)