בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 3 שבועות. חמישי, 1 באוגוסט 2019, בשעה 09:14

לוקח אותך כפי שאת

 רכושי לשימוש להנאה

למשחק ולעונג

מלמד אותך

מחנך אותך לרצוני

 מעביר אותך   עם רצועה והקולר לצווארך

 מניח אותך לחכות כשארצה לקחת אותך   

להשתמש בך שוב

 את תמתיני בשקט בתוך הכלוב הנעול

תחכי בסבלנות

 תשקעי במחשבות. אולי תירדמי

 אולי רק תנסי לנחש מה הרעשים ברקע

 אבל תמיד תדעי כשאבוא ואקח אותך

אדע לשמור עליך

 להעריך את ההתמסרות הכניעה והציות לרצוני

  תמיד אדע לחבק ולשמור עליך כי את שלי

רכושי

לפני חודש. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 15:36

המקום בו הכל יכול לקרות

   לקחת אותך למקומות שלא הגעת

 מקומות שאולי רק פנטזת

 מצבים שאולי רק חלמת

  הכל אפשרי הכל יתכן

 אין סוף אפשרויות..

לפני חודש. רביעי, 17 ביולי 2019, בשעה 11:31

ביקשה לבוא לסשן.  מבלי להחליף מילה, רק להגיע להתמסר להרגיש וללכת

שום דבר   אישי או מתחשב

 רק להיות לשימושי, כרצוני ובקשה אחת שאשמור עליה

אעשה בה מה שבא לי ואז היא תקום ותלך

זה כל מה שהיא מבקשת

להגיע להיות זונה  וצעצוע למשחק ולקום וללכת

ואכן הגיעה בשקט

 התפשטה וחיכתה על הברכיים

 ולקחתי אותה בשתיקה  אזקתי אותה לתקרה. הצלפתי מעט.. והיא מרוב התרגשות כמעט התעלפה

אחזתי בה שלא תתמוטט

שחררתי  מהתקרה והנחתי והשכבתי אותה במיטה

פתחתי לה את הרגליים וחדרתי לתוכה..

היא נאנחת גונחת אבל מעט קפואה מביטה בי בפנים רציניות ומעט מבוכה ועוצמת עיניים

הפכתי אותה והמשכתי

  שמתי לה את הקולר והובלתי אותה ברצועה לכלוב

 הנחתי אותה מכורבלת בפנים רטובה מזרע וזיעה

הכנתי לי קפה בשקט

 וחזרתי להוציא אותה

 הובלתי אותה לידי על הספה 

 זרקתי לה את עצם הפלסטיק ושלחתי אותה להביא בפה כמו כלבה

כמה פעמים מביט בה נבוכה ומצייתת

אחזתי בקולר השכבתי אותה על פניה 

 התחת למעלה והצלפתי עד שנותרו סימנים אדומים ברורים על הישבן שהיה פעם לבן..

והיא גונחת שום מילה לא נאמרת

הופך אותה על הגב

          מחבר את הידיים והרגליים באזיקים

 פתוחה כולה למולי

 רק מביט בה. היא נבוכה  ושותקת  דומעת, מזיעה אבל לא נעה, צייתנות של בובה

 והמשכתי שחקתי בה. גלגלתי מצד לצד כרצוני.

השתמשתי בה,  עד שהייתה מתנשמת  וגונחת ומתפתלת.

אבל המשכתי עד שהכל נדם והיא פשוט שכבה מכורבלת על השטיח בתנוחת עובר

 הסרתי ממנה את האזיקים והחבלים

 הנחתי לידה מגבת

 והיא נושמת קלות  נעלמת בעולם משלה

 עליתי לחדר למעלה והכנתי לי משהו לאכול  כשירדתי לאחר זמן

 היא כבר לא הייתה.

 

 

 

לפני חודש. שני, 15 ביולי 2019, בשעה 19:13

זוחלת ומשאירה שובל של רטיבות מאחור. שני  מוטות הקיין שבורים, ושוט עור לח למגע מוטלים על הרצפה. זוחלת, נמרחת על הרצפה,משאירה סימנים כשבלול מאחוריה כשהיא נעה   מרוחה בשתן, רוק, וזרע ,  זוחלת  כיצור מטונף לכיוון המקום בו התיישבתי, אני מביט בגופה המכוסה  בסימנים האדומים והמאורכים שמעטרים את גופה,   ממשיכה לנוע תוך שהיא גונחת, משתנקת.  דומעת,כל גופה, מכל חור מגיר נוזלים.. זוחלת לכיווני ,עד  שמגיעה  ונשכבת ליד הרגל. מלקקת את הרגל והרצפה. "תודה אדוני" היא אומרת. אני מניח את רגלי עליה ושותה מהקפה.  ואז הכל שקט..

לפני חודש. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 11:01

היא סדרה את החדר כתמיד,חיכתה לבוא אדונה,ציודו היה מונח בסדר שרצה ואהב,למדה אותו היטב,כמה ימים שלא נפגשו,חיכתה לו בקוצר רוח,התגעגעה כל כך,אהבה מאד.
עירומה ממתינה בשקט,מסדרת שוב,בודקת גופה שישביע רצון אדונה,.
שומעת אותו נכנס,פרפרים בבטן חיוך מוסתר,ציפייה לראותו בדלת,עומדת כמו שמצפה ממנה ,עירומה במרכז החדר,אדונה נכנס,עם חיוך,"שלום לך " הוא אומר
התבלבלה לרגע "שלום אדוני" מביטה בו בתמיהה,בוחנת אותו במבט.
מביט בה "כמה שאת יפה וחמודה" אומר בחיוך רחב,ניגש ומחבק,נושק לה ברכות,
"אדוני??" שואלת בתמיהה
"להביא לך את השוט אדוני?"
"לא חמודה שלי,לא רוצה להכאיב לאישה שאני אוהב"
נגשה ליד הקיר ,הרימה ידיה ,אוחזת בווים שעל הקיר "אתה רוצה לקשור אותי אדוני?" שאלה בתקווה
"לא. זה עלול לשרוט את עורך,להשאיר סימנים,להכאיב לך,לא חמודה, היום אני אלטף ואפנק אותך" אמר בפנים רציניות
"הדלקתי את הנרות,אולי נעשה שעווה עלי היום אדוני?" פניה ללא חיוך,מבולבלת מעט
"לא,לא,יפה שלי,בואי ואחבק אותך,אלטף את גופך" אמר מושיט ידיו אליה
נסוגה מעט לאחור "מה קרה היום אדוני?" שואלת,וידיה מושיטות לו את הקיין
לוקח את הקיין מידה,אוסף את כל הציוד ,גורף אותו לערימה ומניח בפינת החדר,
"היום אוהב ואנשק אותך ואחבק,לא אכאיב לך ,לא אצליף,לא אקשור,לא אטפטף שעווה, לא אבקש ממך דבר,רק לעשות לך טוב אני רוצה." אומר מושיט ידיים לעברה,אוחז בה ומוביל אותה בעדינות למיטה.
מניח אותה על המיטה,מבולבלת,נבוכה,יוצא לרגע מהחדר ,וחוזר עם זר פרחים גדול,וקופסת ממתקים יוקרתית.
לא מבינה דבר,שותקת,מקבלת.
הוא כורע עירום לידה,מלטף שדיה בעדינות,היא מחכה לצביטה בפטמה, לכאב. אבל אדונה ממשיך ללטף בעדינות,גולש בין רגליה, היא מפשקת,הוא גוחן מלקק,לשונו חמה ולחה,היא הייתה יכולה ליהנות מכך,אבל מחשבותיה, ואי ההבנה של מעשי האדון הטרידו אותה מאד.
רצתה לשאול,אבל הניח אצבעו על שפתיה, והיא שותקת.
ממשיך ללטף גופה בעדינות,נושק לצווארה,לשפתיה ברכות, שפתיו ולשונו על גופה,היא שוכבת ללא תגובה,לא יודעת מה לעשות,מביטה בו,נע בעדינות על גופה,מביטה בערגה על הווים עם החבל שעל הקיר ,חושבת על השוט ושאר הציוד שמונחים בפינה,אדונה חודר אליה, מרגישה אותו בתוכה,נעה כפי שאהב,מחשבתה במעשי אדונה,המון שאלות,לא שואלת,עוזרת לו בגופה,מענגת אותו,עוצמת עיניים.
אדונה יוצא מתוכה, מביט בה, מחייך,נושק לה,מפזר עליה פרחים ריחניים,מביא לה את הממתקים,ומסמן לה לשתוק,היא שותקת,עם הרבה מילים בתוכה שצריכות לצאת. בוחרת ממתק,יושבת על המיטה,סביבה פרחים,אוכלת את הממתק,מביטה בו בסקרנות,מחייכת מעט,לא ברור לה דבר,אבל משעשע אותה.
מצפה להסבר,מקווה שיש סיבה לכל זה,לא מצא חן בעיניה השינוי הזה,רצתה כל כך את האדון הקודם.
הוא יושב על הכיסא למולה מחייך.
"למה את כל כך נחמד אלי היום? " שואלת בפנים רציניות,מודאגות, " האם עשיתי משהו לא בסדר? האם לא הייתי צייתנית עד כדי כך,שאינך רוצה להצליף בי יותר?
האם אתה לא מרוצה מההתנהגות שלי? שלא רצית לקשור אותי היום? להצליף בי? לענג אותי בידך המצליפה,הצובטת את פיטמתי, ?
האם אני לא טובה לך מספיק אדוני?האם מאסת בי?"
"לא" ענה בפנים מחייכות "פשוט רציתי סשן חדש עבורך."
וניגש לפינת החדר, וחזר עם השוט,היא חייכה בשמחה,כה מאושרת הייתה..

 

לפני חודש. ראשון, 7 ביולי 2019, בשעה 16:29

כשאני קורא פרופילים של נשלטות

 חדשות ותיקות ומה שבניהן

 זה די מאכזב לקרוא כמה גבולות ופחדים ותובנות מוטעות ישנן בהגדרות

 אני יכול להראות באצבע אחת נשלטות

 שהתגברו על מחסום הפחד והצליחו  בקשר

 וישנן כמובן אלו שניסו והתאכזבו.

 הכל יכול להיות והכל קורה

 אבל להתבצר ולחכות שהכל יהיה מושלם וביטחון בכל פרט, בחיצוניות, בדרך שבא יקח אותך 

ולפי מה שאת מכתיבה לו..

כאן את  טועה.

 כי מי שמסכים לתכתיבים שלך מראש

 הוא לא זה שאת רוצה או צריכה

חיצוניות לא תעשה שולט טוב יותר

 גם אם הוא  שולט מעולה.. לא בטוח שמתאים למה שאת צריכה

וההגדרות שלכן נשלטות יקרות.

 הן באמת לא משהו

כשתבינו שהכל משתנה תוך כדי תנועה

 ההתאמה  נקבעת בתנאי אמת

 ולא בהשערות ותיאורים ומילים.

ובא לשולט ברצון  גואל 

 

 

יודע שלעתים גם אם אני מקליד לאט לא תמיד יבינו ציניות 

כשכתבתי באצבע אחת אוכל להראות

 הכוונה להצביע על שמות מתוך רשימה..

 

לפני חודש. ראשון, 7 ביולי 2019, בשעה 09:59

בקשתי ממך לשתוק, ולציית 
בקשתי אותך לבוא, כעת
בקשתי להרגיש את גופך 
משתוקק. 
כי יודעת לענג, יודעת לתת
יודעת לחייך כשאת נעלמת ואני בתוכך
גופך היה סיפורי החדש
אות לאות חיברתי עליו
כתבתי, מחקתי, ושוב שיניתי
וחיפשתי בגופך מילים חסרות
ובך היו הפתרונות.
ואת קיבלת את המחיקות
ואת האותיות
ואהבת המילים
התמכרת למשפטים 
והפכנו כל עמוד
וקראנו כל דף
למדתי אותך כספר פתוח
בעונג דפדפתי בך 
עיינתי בך בשקדנות
והרבה עוד נותר..
למדתי כל עמוד בגופך 
והרבה עוד נשאר. 
גופך היה יצירה של ממש
כתבתי עליו את סיפורי החדש
והכרתי כל אות בגופך
וכל פסיק ונקודה.
 מעניין לי לקרוא אותך
כל שורה ושורה.

ושוב להפוך ולהתחיל מהתחלה

לפני חודש. שני, 1 ביולי 2019, בשעה 11:01

לנסות ולהבין מה היא מרגישה. מה עובר לה בדקות אלו בראש..

כמה היא בתוך התחושה ועד היכן נסחפת ונעלמת בתוך העולם הפנימי שלה

המקום שבו אני רק יכול להביט מבחוץ

 אבל

 בו זמנית לדעת מה אני רוצה

מה הדרך להשתמש בה

 לגרום לה לנוע כרצוני

 בובה יפה שלי שמוכנה פשוט לעוף

 וכל מה שצריכה זה להיות

רק להיות

הצורך בהקשבה

 בהבנת המקום בו היא נמצאת

 הכפתורים שלומדים להכיר

 בכדי להפעיל את הבובה לכל מה שארצה..

 רק שארצה..

לפני חודש. ראשון, 30 ביוני 2019, בשעה 09:40

ברגעים שהחלומות נוגעים

במציאות

הכאב והעונג נפגשים בשלהבת 

של אש ומים

מתאחדים ברקוד חושני

במערבולת 

של

אורות  וחשכה 

ללא מתווה גבולות

רק צללים ועלטה 

מגע של עונג וכאב

תשוקה והתמסרות

רגש, שקט ורוגע

שם המקום בו 

הכל יכול

להתרחש ..

לפני חודש. שישי, 28 ביוני 2019, בשעה 15:08