ראש השבט מספר...

להשכרה שטח פירסום על נשלטת מוכשרת

           אפשרי :

בבלונדה שוודית

           בשחומה  תימניה 

או שחורה אתיופית

 הכיתוב לפי הזמנה.

        יודע שיהיו  גברים רבים שלא יבינו שזה ציניות לשמה וירצו להשקיע במיזם הזה.

                                   בנתיים זה רק רעיון שיווקי.

                                 נשים שרוצות להשקיע.

                                 מוזמנות

[אל תספרו לי שכתבתי שדיים עם י אחת..]

לעיתים כל אשר נידרש  הוא  זעזוע מערכת

כך  ניתן להרגיש את הזרמים מתחת לפני השטח

 לתת לרגשות לפרוץ

  אמיתויות יחשפו ודברים יתבהרו 

 והחלטות קרובות יותר לאמת יתקבלו

 אבל

 החיים לא כאלה פשוטים

 רגשות לעיתים עלולים להיות

גם  כהוריקן שגורף הכל בדרכו

הדברים הכי לא מוצלחים קורים כשניכנעים לרגשות 

 ומכבים לרגע את ההגיון.

לפעמים  הדברים לא נראים הגיונים

 למה מישהו ידלק על תמונות  חלקיות שמראות אולי מעט מגוף שעבר  פוטושופ ופילטרים

ולשלוח  תגובות והערצה? 

 כשניתן בפחות מאמץ בכל  אתר פורנו שמכבד עצמו

 לראות הרבה ויותר מכל אפשרות וכל זוית.

 נכון, גם זה מבויים, זה גם לא האמיתי.

 אבל אולי צריך להפעיל את הדמיון פחות .

 אולי כי הפירסום כאן

מראה את הזמינות

 את התקוה שזה אמיתי

וניתן להשגה.

עד שהמציאות טופחת.

אתה אוהב אותי?

  כמה אתה אוהב אותי?

למה אתה אוהב אותי?

  איך אתה אוהב אותי?

 גם בשימלה האדומה אתה אוהב אותי?

 בשמלה  השחורה אהבת אותי?

עם חוטיני אתה אוהב אותי?

גם כשחם אתה אוהב אותי?

ואפילו שקר  אתה אוהב אותי?

כשאני אוכלת סלט. אתה אוהב אותי?

 גם כשאני אוכלת סושי אתה אוהב אותי?

זוכר מתי אוהב אותי?

איפוא אתה אוהב אותי?

גם בבוקר אתה אוהב אותי?

 בצהריים אתה אוהב?

 ובערב גם אתה אוהב אותי?

האם אחרי כל השאלות אלה. אתה עדיין אוהב אותי?

                כן? נפלא....

 אתה אוהב אותי?

כמה אתה אוהב אותי?

 למה אתה א................................

...........................................

 מי לימד אותך ילדה לזחול ולהתחנן ולהתחרמן מכך?

  מי גרם לך להרטיב ולגמור כשאת קשורה וחסרת אונים?

זוכרת את המילים שלחשתי באוזנך?

את הבטחתי לך ביום בו נפגשנו?

           הבטחתי לך שתעברי הרבה כאב יזע ודמעות..

   ותאהבי את זה. תרצי עוד והרבה.

  גם כשבאת עם גבולות מאד ברורים וצרים. כל ההגנות נפלו והיית את, למול עצמך, עירומה ומוכנה להכל ולעוד והרבה וחזק.

 היום כשאת כבר  במקום אחר ורחוקה.

 את עוד זוכרת. הגוף שלך זוכר ומתעורר בלילות. זוכר מגע, כאב  ומילים..

שאבקש מהחבר הצעיר שלך שירחיק את הטלפון ממך בלילות 

 בכדי שאוכל לישון?

להחזיק ולתחזק נשלטת טובה

לתת לה  מקום לשרת 

 לטפל לפנק

וכמובן ציות מוחלט לכל אשר אבקש

לתת לה את הסיפוק להיות

מה שהיא רוצה

כל עוד טוב לי..

נכון שנדרש  הרבה חינוך

מאמץ מצידי של השקעה ויחס.

 אבל אחת טובה

שווה את ההשקעה והמאמץ 

כשאני דואג לה

הרי אני דואג לעצמי.

 קיבלתי את המספר הקודם בטלפון החדש.. לא ניתן לראות הודעות שנשלחו אלי במשך החודש האחרון ואין גם שמות ומספרי טלפון

 הכל נמחק.

            אז תודה למי ששלח ודאג ותהה.

                                  כעת הכל חוזר לשיגרה

מעריך  שבאמת השתדלו. שהיה מספיק אכפת וחשוב כי נרשמו שוב לכלוב בכדי לשלוח לי הודעות חיפוש. פנו מחו"ל   דרך חברות משותפות... 

 באמת מחמיא ומרגש.

                    כיוון שהכל  נעלם בתהום האנטרנט. אשמח להודעות ממי שרוצה להיות בקשר..

כשמישהו אומר שהוא לא מבין בשייט למה הוא נהנה מבדסמ

אבל זה עושה לו  טוב, אז באמת לא משנה למה..

לדעתי לפחות זו התובנה הנכונה..

לדעת שלא צריך להבין..

רק לקבל 

לקחת ולהנות.

ולשמור על פרופורציות כמובן..

שסיפרת על הכאב..על הצורך. למדת הרבה על עצמך. המילים שאמרת לי, אמרת לך. לפתע הקשבת לעצמך. הבנת דברים..נפתחת לאמת הכואבת להפנים את הצרכים שלך, את הפחד ממה שיהיה,המחשבה על הבלתי נודע, החשש מכאב, מתלות, הצורך להרגיש בטוחה.
העולם שנפתח לפניך נראה לך מושך מפחיד.
כמו פרפר לאש,  את נמשכת וחוששת להישרף להיפגע.. מושיטה יד זהירה.. נסוגה לאחור.. כמעט מוותרת. אבל הרי לא יכולה ממש לוותר, אז ריקוד האש נמשך,את נעה סביב, סביב במעגל, נוגעת ונסוגה..חם וקשה, אבל את לא מוותרת לעצמך. כבר החלטת שרוצה. חייבת זאת לעצמך..
וכאן ישנו ערך מסוים בקשר שנקבע בתחילת הדרך..עם המילים הראשונות הצפיות החשש וההרגעה..
ואת לומדת..
ואת מקשיבה..
 חשוב כשאת מרגישה שזה הצורך שלך

וכעת זה הזמן שנכון ובטוח..

היא סדרה את החדר כתמיד,חיכתה לבוא אדונה,ציודו היה מונח בסדר שרצה ואהב,למדה אותו היטב,כמה ימים שלא נפגשו,חיכתה לו בקוצר רוח,התגעגעה כל כך,אהבה מאד.
עירומה ממתינה בשקט,מסדרת שוב,בודקת גופה שישביע רצון אדונה,.
שומעת אותו נכנס,פרפרים בבטן חיוך מוסתר,ציפייה לראותו בדלת,עומדת כמו שמצפה ממנה

עירומה במרכז החדר

אדונה נכנס,עם חיוך,"שלום לך " הוא אומר
התבלבלה לרגע "שלום אדוני" מביטה בו בתמיהה,בוחנת אותו במבט.
מביט בה "כמה שאת יפה וחמודה" אומר בחיוך רחב,ניגש ומחבק,נושק לה ברכות,
"אדוני??" שואלת בתמיהה
"להביא לך את השוט אדוני?"
"לא חמודה שלי,לא רוצה להכאיב לאישה שאני אוהב"
נגשה ליד הקיר ,הרימה ידיה ,אוחזת בווים שעל הקיר "אתה רוצה לקשור אותי אדוני?" שאלה בתקווה
"לא. זה עלול לשרוט את עורך,להשאיר סימנים,להכאיב לך,לא חמודה, היום אני אלטף ואפנק אותך" אמר בפנים רציניות
"הדלקתי את הנרות,אולי נעשה שעווה עלי היום אדוני?" פניה ללא חיוך,מבולבלת מעט
"לא,לא,יפה שלי,בואי ואחבק אותך,אלטף את גופך" אמר מושיט ידיו אליה
נסוגה מעט לאחור "מה קרה היום אדוני?" שואלת,וידיה מושיטות לו את הקיין
לוקח את הקיין מידה,אוסף את כל הציוד ,גורף אותו לערימה ומניח בפינת החדר,
"היום אוהב ואנשק אותך ואחבק,לא אכאיב לך ,לא אצליף,לא אקשור,לא אטפטף שעווה, לא אבקש ממך דבר,רק לעשות לך טוב אני רוצה." אומר מושיט ידיים לעברה,אוחז בה ומוביל אותה בעדינות למיטה.
מניח אותה על המיטה,מבולבלת,נבוכה,יוצא לרגע מהחדר ,וחוזר עם זר פרחים גדול,וקופסת ממתקים יוקרתית.
לא מבינה דבר,שותקת,מקבלת.
הוא כורע עירום לידה,מלטף שדיה בעדינות,היא מחכה לצביטה בפטמה, לכאב.אבל אדונה ממשיך ללטף בעדינות,גולש בין רגליה, היא מפשקת,הוא גוחן מלקק,לשונו חמה ולחה,היא הייתה יכולה ליהנות מכך,אבל מחשבותיה, ואי ההבנה של מעשי האדון הטרידו אותה מאד.
רצתה לשאול,אבל הניח אצבעו על שפתיה, והיא שותקת.
ממשיך ללטף גופה בעדינות,נושק לצווארה,לשפתיה ברכות, שפתיו ולשונו על גופה,היא שוכבת ללא תגובה,לא יודעת מה לעשות,מביטה בו,נע בעדינות על גופה,מביטה בערגה על הווים עם החבל שעל הקיר ,חושבת על השוט ושאר הציוד שמונחים בפינה,אדונה חודר אליה, מרגישה אותו בתוכה,נעה כפי שאהב,מחשבתה במעשי אדונה,המון שאלות,לא שואלת,עוזרת לו בגופה,מענגת אותו,עוצמת עיניים.
אדונה יוצא מתוכה, מביט בה, מחייך,נושק לה,מפזר עליה פרחים ריחניים,מביא לה את הממתקים,ומסמן לה לשתוק,היא שותקת,עם הרבה מילים בתוכה שצריכות לצאת.בוחרת ממתק,יושבת על המיטה,סביבה פרחים,אוכלת את הממתק,מביטה בו בסקרנות,מחייכת מעט,לא ברור לה דבר,אבל משעשע אותה.
מצפה להסבר,מקווה שיש סיבה לכל זה,לא מצא חן בעיניה השינוי הזה,רצתה כל כך את האדון הקודם.
הוא יושב על הכיסא למולה מחייך.
"למה את כל כך נחמד אלי היום? " שואלת בפנים רציניות,מודאגות, " האם עשיתי משהו לא בסדר? האם לא הייתי צייתנית עד כדי כך,שאינך רוצה להצליף בי יותר?
האם אתה לא מרוצה מההתנהגות שלי? שלא רצית לקשור אותי היום? להצליף בי? לענג אותי בידך המצליפה,הצובטת את פיטמתי, ?
האם אני לא טובה לך מספיק אדוני?האם מאסת בי?"
"לא" ענה בפנים מחייכות "פשוט רציתי סשן חדש עבורך."
וניגש לפינת החדר, וחזר עם השוט,היא חייכה בשמחה,כה מאושרת הייתה..