שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני שנתיים. 4 ביוני 2021 בשעה 9:09

 מי לימד אותך ילדה לזחול ולהתחנן ולהתחרמן מכך?

  מי גרם לך להרטיב ולגמור כשאת קשורה וחסרת אונים?

זוכרת את המילים שלחשתי באוזנך?

את הבטחתי לך ביום בו נפגשנו?

           הבטחתי לך שתעברי הרבה כאב יזע ודמעות..

   ותאהבי את זה. תרצי עוד והרבה.

  גם כשבאת עם גבולות מאד ברורים וצרים. כל ההגנות נפלו והיית את, למול עצמך, עירומה ומוכנה להכל ולעוד והרבה וחזק.

 היום כשאת כבר  במקום אחר ורחוקה.

 את עוד זוכרת. הגוף שלך זוכר ומתעורר בלילות. זוכר מגע, כאב  ומילים..

     

שאבקש מהחבר הצעיר שלך שירחיק את הטלפון ממך בלילות 

 בכדי שאוכל לישון?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י