הלכתי בדרך ואת חצית דרכי..
והצטלבו דרכנו לרגע .
רגע בו היית כה קרובה אלי,
והבושם שלך נגע באפי,
ולבי החסיר פעימה.
ועזבת אותי כל כך לבד,
והיית כבר מעבר לפינה.
ולא הרגשת איך ליבי,
דהר והוסיף פעימה.
ואת כבר היית בחשכה,
ואולי לא היית כלל.
וכה רציתי לראותך שוב,
אבל הרגע חלף,נגוז
בעלטה.
לעולם לא ישוב.
ראש השבט מספר...
שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..
הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
