בוקר,בחוץ רעשי העיר שאיני מכיר,או איני זוכר כבר,חדש לי הכול,ללכת לקניות בפעם הראשונה,לקנות הרבה מצרכים לכמה ימים ואז להיזכר כי האוטו חונה בבית ואני צריך לחזור ברגל הביתה עמוס מצרכים ,שאני בעצם יכול לקנות רק שני עגבניות ומלפפון כל יום ולא קילו כמו כעת, אפילו בשבת הכול כאן פתוח.
מוזר שחשוך לי בבוקר,רגיל לחלונות גדולים, ליער ירוק עם ציוץ ציפורים ולא רעש צופרים, אבל הבאתי את הבלגאן איתי,מעניין איך ארגיש שהכול יהיה מסודר במקום,שהמקום הזה יהפוך להיות בית.
יש כל כך הרבה דברים לסדר ולעשות,מידי פעם מסדר דברים,אבל יש גם את הסידור של הראש,רוצה את השקט לנוח לאחר המעבר,לא שאפשר,יש סידורים רבים,שונא ללכת לכל המשרדים לחכות בתור בכדי לשלם ,מרגיש שמבזבז זמן,למרות שאיני ממהר לשום מקום,יש לי את הזמן לארגן מחשבות,להבין דברים,להביט לאותם מקומות שלא היה לי זמן לבחון בחיי, להבין יותר?.. אולי..
לפני 19 שנים. 6 באפריל 2005 בשעה 5:51
