לפני 5 שנים. 18 ביולי 2018 בשעה 14:33
ברגעים של סערה
בשעות של שלווה מדומה
בזמנים של העמדת פנים
בימים שעוטה את המסכות השונות
לפי הצורך
הכאב שבפנים עדיין פעור
ונשאר
לא נסגר, אוכל ומאכל.
הכאב שנחרץ בך כעת משקיט
רק לרגע.
הקלה זמנית
אבל השד שבפנים
חוזר, הוא שם..
לא נעלם..
אני הוא זה שמרגיע את הסערות
שקורעות אותך מבפנים
אני הוא זה שמרגיע את השדים שבך
אני זה שלוקח אותך לגבהים
מוריד אותך לעומקים
ואת נעה בין הקצוות
ואני הוא האוחז בחבלים שקושרים
אותך למציאות