שירת הברבור

על בירכייך, שפחה, הוא אמר,
אחרי שתמו הדיבורים הקפה והסיגריה.

התפשטתי לאיטי, מודעת מאוד לעיניו הסוקרות ובוחנות אותי
כרעתי על בירכי, בתנוחת ההמתנה הרגילה שלי, רגלי מקופלות תחתי אחורה, ישבני עליהן וידי מונחות על ירכי.
ניזהרת מלהביט בו ישירות.

איך תקבלי את אדונך מהיום ואיילך.? הוא שאל, רכנתי קדימה ונשקתי את נעלו.
יפה, שפחה, הוא ליטף קלות את ראשי...

תתכופפי,קדימה, ראש על השטיח, ופשקתי את שני הישבנים בידייך
עשיתי כדברו, הוא הכניס יד אל הפתח הלח,בדק ומשם אל פי הטבעת,מחדיר אצבע ממשש ,אחר כך נתן לי ללקק אותה.

הייתי מגולחת כולי, אחרי חוקן ארוך ומיקלחת ושמן תינוקות, הרבה זמן כבר לא ערכתי לעצמי את הטכס הקטן הזה...הרגשתי טוב.

על בירכייך, לפני, ניצבתי מולו,ישרה על בירכי
הוא צבט את פיטמותי ארוך וחזק, עצמתי עיני וגנחתי קלות, הפיטמות תמיד היו מקום רגיש במיוחד אצלי
הכאב עבר גלים גלים בגוף ואני התנודדתי קלות, מגבירה בעצם את צביטה משיכה, מנסה בלי מחשבות לזרום עם הכאב ולא בהצלחה מרובה
הוא עזב את הפיטמות אבל רכן אל תיקו והציא ממנו זוג מצבטי מתכת מפחידים למראה
ושם אותן על הפיטמות
זה,כבר באמת,כאב
השטתי יד בלי לשוב, להסיר אותן אך הוא סטר עליה, בליוויות "לא" חמור ופוקד.
אבל לאחר מכן פקד,
תתחילי לאונן, שפחה !
בהיסוס, הושטתי יד למטה אל בין רגלי המפושקות, עומדת כך מפושקת פתוחה על בירכיי
מלטפת את הפתח את הדגדגן
המצבטים מכאיבים עד דמעות
אבל אנ מתחילה להתייחם, מהכאב מהליטוף, מתחילה לאט להרטיב הנרתיק ופי הטבעת, מתכווצים נפתחים נסגרים בתאום מושלם ועד מהרה גם היד השניה שמה, רוכבת על ידי אל מולו
מדמיינת את מבטו חודר בי עמוק פותח אותי מעבירה אל מול עיני העיוורות תמונות אותן אספתי
מוצלפות מושפלות משתנות מזויינות מאחור ואני מתחממת ומתחממת גולשת בלי להרגיש מהישיבה אל שכיבה ומשתוללת על עצמי מול עיניו והוא, שותק
גמרתי באתי... מילים, שאין להן משמעות שלא מסבירות מה קרה בי שמה

הוא עדיין שתק
נתן לי לנוח מספר רגעים ואני בספייס כאב גמירה אדיר
על בירכייך מייד ! הוא רעם לפתע מאמצא השומקום, חזרתי לעמדת המוצא שלי ידיד על יריכיי
כשמשמעות המעשה התחילה לחדור אל מוחי
הסשן עוד לא התחיל ואני פה כמו כלבה פרועה
גומרת?
ידיים קדימה, הוא ציווה הושטתי ידי וסרגל מתכת דק נחת עליהם בכוח אכזרי, 10 פעמים על כל אחת
הסיתנוורתי מדמעות הכאב אבל שתקתי
מה שבא גם הולך....

לאחר מכן בתום העונש נשקתי את כף ידו.
לנוח עכשיו,פקד.
ישבתי ישיבה מזרחית למרגלותיו
דבריו היו מעשיים ומסבירים
היפנמתי ובשליפה של רגע, נשקתי שוב את נעלו.
הידלקנו סיגריה והוא שם מוזיקה איי משם ,השתיקה היה יפה ומבורכת אבל ניגמרה עד מהרה.

קומי השעני על הכורסא, ישבן מובלט, רגליים מפושקות, חזרתי מייד למצב שפחה צייתנית ועשיתי כדבריו
השריקה המוכרת, שוט זנבות הונחת על אחרוי שלא פחות מהפיטמות דלעייל, כב רלא היו מורגלים לכאב שכזה, אבל במצבי קיבלתי את הכאב בברכה, שקעתי
לספור ! אחד אדון, שתיים אדון שלוש אדון.., המונוטוניות שבספירה הישקיעה אותי עוד יותר ועדיים הייתי חמה הירגשתי את עצמי מטפטפת מרטיבה, מיוחמת מהכאב, הפעם
שלושים אדון...ארבעים,אדון
זה היה מדהים בלי שהרגשתי בכלל תוך כדי הצלפות וספירות הוא הוריד אותי בעדינות על ארבע וישבני מוגש לפניו מצפה שוב ושוב לשוט..................

מרחפת, שמעתי רוכסן ניפתח מאי שם, האדון העמיד אותי על בירכי בולי לכחות הכניס את הכלי אל תוך פי, בועל אותו חזק וקיצבי , כמו לא שם לב לתנועות היניקה מתיצצה שלי עד שהיתרגלתי לקצב שלו, לכלי המוכס עמוק לגרוני, יוקת נחנקת משתעלת דומעת מפסיקה לשניה ומחדשת את הקצב בעצמי ביתר שאת
הוא יצא מהפה
השעין אותי על הכורסא בא מאחורי, תופס אותי חזק מקרב את קצת הכלי האדיר אל פתח פי הטבעת ובבת אחת דוחף אותו פנימה ומושך אותי אליו בנגיחה חדורה עד הסוף
בועל בוטש אותי בפראות כמעט ואני נאנקת רוכב עלי ואני מחזירה לה קונטרות כמו חית פרא בשדה
מתכוומת שוב נועלת את פי העבעת על הכלי מחזיקה ולא מרפה בועד הוא גומר בתוכי ויללת ביאתי מתערבת בזימרת ביאתו