שירת הברבור

אחרי חצות,קצת,, יוצאת מהמקלחת רטובה ,נכנסת לחדר שלי, רוח קרירה,ניכנסת מהחלון שלי, מדנדנת קלות את הפעמונים,
מוציאה מהארון את שמלה הקיץ הקלילה שלי, ורודה עם תחרה, רחבה גולשת עלי, שמה דיאודורנט,לא יותר... לוקחת מפתח, שמה סנדלים, יוצאת מהדלת יורדת בשקט במדרגות לחצר, קולות מהרחוב מכוניות, אנשים בבית קפה מדברים צוחקים מוזיקה,

נכנסת פנימה לפינה מאחורי הבית קפה, בחצר, שם הם שמים פחי אשפה גדולים שולחן שבור רהיטיםמכונסים שמשיה זרוקה, שמה ,הבחור מהמיטבח בטכס קבוע לילי משקשק בקבוקים מתחת לחלון שלי.חושך,רק צילי אור מפנסי הרחוב, שבחוצ.

נישענת אל הקיר בפינה פינה,לקחתי גם סיגריה ומצית, מדליקה מכחה לבד בחצי חושך חצי אור
הרעשים מתגברים כאילו מהבית קפה,שומעת צעדים מכיוון הכניסה לחניה מהרחוב, במבוא הקצר, חתולים מיללים ברעש,אני נירעדת ,זה לא הבחור מהבקבוקים


שומטת את הסיגריה, מניחה את המשקפים הסלפון המפתחות על הכיסא הרעוע
לא מביטה לכיוון נשענת על השולחן ,מכסה ראשי בידי,מפשקת קלות רגליים ממתינה מרעידה רוטטת,מחשבה חולפת בראש ובורחת, הבחור של הבקבוקים....

הוא מתקרב אלי מרגישה את נחכותו
מרים מפשיל את השמלה אל מעל לראשי מכסה אותי
מתקן קלות את התנוחה שלי,לנוחיותו
כולי כבר רועדת ציפיה המתנה אי ידיעה, חשש כזה של ,הנה,זה עומד לקרות...

הוא מגשש את גופי מלטף בוחן,חופן מעביר ידיו, מרים את שדיי חופן אותם כמו שוקל מודד
הרעש ברחוב כמו מתגבר החתולים עסוקים בקרב עלום של יללות וצרחות סוף עולם שרק חתולים מכירים, אולי אחת בורחת מכמה רודפים שמריחים למרחקים את הייחום שלה

גם אני מייוחמת.

צובט סוחט את הפיטמות משתעשע,
ואז מעביר יד בין רגלי, לעבר השפתיים הדגדגן,ומתחיל לאונן אותי ואני גונחת בשקט רוטטת,האוננות נעשית יותר קשוחה, הקולות שלי נעים בין יללות לגניחות נאקות

אצבע,אחרי אצבע, מחליקות בקלות פנימה אל הלחות האפלה, ואגרוף ניסגר,
תדפקי עצמך,הוא פוקד,ברכות,אבל פוקד
ואני ניסחפת אליו, הרעש מתעמם רק אני והאגרוף שמה
אני נהית יותר פראית,הוא שותק,מניח לי אבל כשאני על סף גמירה הוא חדל


הוא מעביר יד רטובה על ישבני, ממשש קלות את החור, ואז כף ידפתוחה מנוחתת על הלחי האחורית עוד עוד עוד, הייחום הופך לכאב עמום מתפשט מתגבר גלים גלים מרטיט את כל גופי, אבל אני עדין מרטיבה ושרירי הסוגרים מתכווצים עם הכאב,גניחה נאקה,אנקות תשוקת הכאב ההא האא האא האאאא

ואז הבקבוקים נישמעים...

הוא מפסיק, עובר ללפני מסתיר אותי.

אני יודעת שהבחור נעצר המום, רואה כאילו את פניו בסימן של what the fuck?

תניח ותלך,הוא אומר לו בשקט רגוע, לך.

הוא חוזר אלי,ממשש שוב בין רגלי,הרוכסן נפתח, וקצה הכלי מחליק בחריץ של הישבן אל תוך הכוס הרטוב, נוגח נוקשות קצר כמה פעמים ואז נצמד אל חור פי הטבעת.

ה"ראש" חוזר אל חור הסוגר, הוא נועץ אותו פנימה מחלץ ממני גניחת כאב, נגיחה קצרה ועודד אחת וזה כואב,
והוא ממשיך בועל ננעץ חודר עמוק פותח מרחיב חודר,עמוק עמוק הגיחות כבדות,, הכל דומם סביבי רק הגניחות שלי שלו
אני מושחלת עליו,נאחז תבכוח בשולחן שלא להחליק
ניבעלת
בחושך
מתחת לבית
בחצר

אני כבר ב ,ב... מקום אחר,גם החתולים שותקים

הוא מפסיק, יוצא כמעט עד הסוף החוצה,ואז אוחזשוב בצדיי הישבן נאחז חזק ובאחת הוא ננגח עמוק פנימה בנעיצה ומושך אותי אלי

יללות הגמירה שלי השקטות מפלחות את הלילה בעוד זירמתו ממלאת ממלאת ממלאת את כל תוכיי אחוריי הכואבים .

הוא יוצא ממני הרוכסן ניסגר, מכסה אותי שוב בשימלה כמו אפילו מלטף קלות.
הדעמות של הגמירה באות עם ההתכוציות הלא פוסקות של כל השרירים הפנימיים

הוא סובב אותי מלטף את הראש,אני לא מרימה מבט.

חכי מספר רגעים ותעלי הביתה, אני מאחורי הקיר של הפינה,אף אחד לא יבוא אחרייך.

אני מתמרנת בין פחי האשפה, בטוני המיקלט אל המדרגות מרחפת כמעט,את השלוש קומות
נכנסת הביתה ,נועלת בריח, נכנסת לחדר סוגרת דלת מכבה אור. שומעת שוב את הבקבוקים כמעט ביחד עם צילצול הסלפון.

עונה, ברכות, כן? עוד לא מותר לכנות אותי אדוני

תכנסי למיטה הוא אומר, תתכסי, עיצמי עיניים, הפעמוני רוח מדנדנים...
היית טובה,הוא אומר, אני מרוצה, לכי לישון "....." ,לילה טוב...