סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירת הברבור

עץ המישאלות הפרטי שלי
(נוריתE)
לפני 10 שנים. 1 בדצמבר 2013 בשעה 15:12

שוכבת על הבטן
מאוננת לאט
הוא מביט בי
אני,רק מתחילה להתחמם
חיכיתי המון זמן לזה..

ממשיכה,עוצמת עינים מודעת אליו ,מודעת
כל-כך
הוא מלטף אותי מעביר יד לאורך גייווי ואני מסתמררת
תמשיכי,הוא אומר
תמשיכי..

שומעת את השריקה לפני שנוחת השוט זנבות על אחורי
מתכווצת בצפיה פחד מעורר מוכרים
וכזה נוחת עלי אני רועדת ומפסיקה לרגע את הנידנוד המונוטוני שלי
אבל חוזרת אליו ,מתכווצת מעט
השוט נוחת שוב ושוב, מתאים עצמו לקצב שלי
אבל עד מהרה ,אני
מתאימה עצמי לקצב שלו
זרמים עוברים בכל הגף
כמות מכות חשמל זעירות
כשכאב נקלט באחורי ומשם זורם אל המוח
ומשם חוזר בחזרה אל בין הרגליים
ואני גונחת נאנקת , מגבירה את הקצב
עד שמילה קצרה ממנו
מאטה אותי

20 21 22,בלי לחשוב בכלל אני סופרת
........30
מתכווצת ,הידיים נירטבות מהלחות שלי
שרירי הכוס שרירי פי הטבעת
מובילים אותי
ההצלפות מפסיקות

הוא רוכן אלי ,מעביר יד על הכאב הפועם
כמו מתמלא נחת ממעשה ידיו
ואז מחדיר את אגרפו הקפוץ לתוכי עמוק
עמוק
בנגיחה אחת חזקה
מחליק פנימה על הרטיבות החמה הנוזלת שלי
מנגח אותי פנימה החוצה עוד עוד ועוד אחת
ואני כבר מישתוללת על כף ידו
לא מודעת לדבר פרט לאגרוף הפותח אותי
שומעת במעורפל
5 4 3 2 1
תגמרי ,בהמה שלי.
היד נישלפת
השוט חוזר להצליף בי ,כמו לזרז
כשהספירה לא עוזרת
תגמרי,עכשיו
וביללות
אני
גומרת.
 

 

 

מדוייקת{עוצמה} - נהדרת
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י