סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני 10 שנים. 26 בפברואר 2014 בשעה 18:30

"פאק, רק לאחרונה שמתי לב כמה שאקירה כוסית"

"לגמרי, אני לגמרי מסכים איתך"

אני, אתה ושאקירה נשמע לי כמו אחלה רעיון

...

(הגאווה שלי הולכת על גחלים בעודי כותבת את זה)

פוליגמיה – מה זה?

על פניו נשמע כמו גחמה של גבר להינות מכל הטוב של העולם, ומצביע על חוסר הרצון להתבגר או להגביל את עצמו. בהחלט לא דברים טובים.

מה לי ולפוליגמיה? אני אשת איש אחד ותמיד הייתי.

לא קנאית, לא אובססיבית, מעט רכושנית.

"פוליגמיה" - התמונה היחידה שעולה לי בראש זה של הסדרה 'אהבה גדולה' ומה שמתארים שם הוא ורוד (אומנם תמיד היה נראה לי כבלתי אפשרי).

גם מה שאתה מתאר זה ורוד.

האם זה באמת כזה ורוד?

במהלך היום מטפטפות טיפות לתוך המוח שלי ואני מתחילה להתחיל להתרגל לרעיון שיש אחרות, שיהיו אחרות... או שאני האחרת?

אני מפנטזת עליי ועלייך ועל עוד המון נשים, מכל צבע, מין וגזע ואני שלווה.

שלווה עם המקום של להיות לידך בעודך נהנה מכל זה, הרי אני נהנית איתך.

או שלא?

אני מסתכלת לתוך העיניים שלך ואין שם רוע, ניסיתי למצוא ולא ראיתי.

אני קוברת את עצמי בנשמה שלך ומחטטת שם כדי למצוא אינטרסים אפלים, ניצול, חמדנות, גחמנות – שוב, אני לא מוצאת כלום.

האם זה אפשרי? ליהיות עם אחת

ועוד אחת

ועוד אחת

ועוד אחת

ולתת לכולן את היחס האהוב והשווה?

אני חושבת על זה שאתה ישן עם אחרת עכשיו.

כמו שהסברתי למעלה – לא מתוך גחמנות, חרמנות או חוסר שליטה ביצרים, פשוט – כי אתה כזה.

אני בוחרת ונמשכת לזה שאתה כזה, לזה שאתה יכול לתת את כולך לכמה במקביל.

דרוש כוח עצום לזה, יש לך כוח.

 

ובכל זאת...

הייתי מעדיפה שאת הלילה תבלה איתי ועם שאקירה במיטה

זאת גם סוג של פוליגמיה, לא? 

אספקלריה​(שולט) - פוליאמוריה
http://room404.net/?p=61322
לפני 10 שנים
R a F a​(אחר) - ביג לייק :)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י