בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב
b o s s
מדליק(שולט)
חסרגבולות
IlonkaVis(מתחלפת)
ענת ואלכס
libigirl(נשלטת)
Mrs Velvet(מתחלפת){דאדי}
tattooed girl(נשלטת)
tomime
ציפור
דומיננטי בנקבה(שולט)
pumaa
Dark-Hunter(שולט)
The Mentaliste(שולט)
PURE ENERGY(נשלטת)
wild stray cat(נשלטת)
קנה סוף זקוף(אחר)
החייל השובב
הלוחשת לאשכים
ELNOS
call me euphoria
aliced
Temptation Life
dark lion
gypsy soul
Mythical
KINKI OZZY(אחר){Catburglar}
Ms Jo March
bonton(נשלט)
sasisaab
fatiefairy
new reality
שליטהמוחלטת(שולט)
אלדה קלמה(שולט)
פרילי הכלבלב
כאיש אחד בלב אחד
storyteller(שולט)
מנהל הפנימיה(שולט)
Legato
מסייה שוקולד(שולט)
oral-b{דרוש מברשת}
Dom Dominic DD(שולט)
Man in chains(נשלט)
מורה שאוהב ללמד(שולט)
Miss Fox
Satrina
HOLY-FEET(שולטת)
זוג פלוס(שולטת)
דאדי דומיננטי וטוב
Zerubbabel(שולט)
הכל פתוח
soofgania
Liber Pater(שולט)
מותח הגבולות(שולט)
masoul
מתמסר ללא משחקים
R O P E(שולט)
lazyboy(אחר){U-man}
Blackk And White
פישוטו
-GODDESS-
The-Princess(אחרת)
adamdbr(שולט)
Bluecollar(שולטת)
הטופר המפשר
StillWater(מתחלף)
Dotans(אחר)
ozz7mta(נשלט)
Mדוייקת(נשלטת){Alpha73}
Jo Pamper(שולט)
Pink Princess(נשלטת)
tooosick(נשלט)
My name start with z(מתחלף)
Pencol(נשלט)
N e l l a{הרו.מקווקז}
מטפל מושפל(נשלט)
Danz(נשלט)
סדיסט וגנטלמן
גלעד M(שולט)
מפלחאתעכוזךובועל(שולט)
The Devil Girl{Quiet Scor}
nofyam
אלפא-בטא(){כנוע}
פריזמה(אחר)
מיצי קפיצי(נשלטת)
MagisterDolor(שולט)
I am I'm me(אחר)
קושית(שולטת)
ShowMe(אחרת)
פלפל הארץ(שולט)
Idea(שולט)
wildvixen(נשלטת)
peter69north
guy91
thediceman1
Sirene
Daniel-Rope(נשלט)
Nighthawk(שולט)
מתחלפת ומתחלף{זוג}
Dark N
TheShadoW(שולט)
TAYNI()
Tzel(שולט)
a מק
Mobius(שולט)
God(שולט)
joshee(שולט){ממי*}
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
barvaz
בשלול
Never Here
פשוט אורי(שולט)
Aleph
The-Who(שולט)
tal tickle
Can(נשלט)
foot-massage(נשלט)
שולט בך יפה(שולט)
אנושיות
הקול(שולט)
absolute zero(נשלט)
אסיר תודה(נשלט)
Truth Seeker
עקבון(נשלט)
wimpsissy(נשלט)
לא סתם עוד עבד
Fritz The cat
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
mommykink
Nightt Starr
water and fire
Meows
Kikoooo
DreamBoy(מתחלף)
Gabrielle
lipstik
sweetcrazygirl
להלהסאן
מתחלף מגוון(מתחלף)
skrnit
king black{שולט }
באפילה(נשלטת){משוייכת}
kinkush(נשלט)
farwatcher
The blonde girl
hedonist sta
Pseudosophical
danini
ברנדון וולש(שולט)
dacki
תותית המתוקית()
babylulu(נשלטת)
CohenTheBarbarian
Orsol
kittypie(אחרת)
lightning dark
עונה על כל שאלה(לא בעסק)
תשוקותנסתרות
שונה ו-מיוחד
turbocharger
טליצקה
לוסי גולד
i-am-Melody(נשלטת)
יאיא(נשלט)
Pace(נשלט)
נשלט שחור
מדיוםרייר
DeepNight(אחר)
RonaD()
Queen of Kings
הכספת
Loopyko
beckham
טובה שאת
אישה יפהה
valleydom(שולט)
אליגיטור
dilon
god is here
Roy bt(שולט)
fiftyshadesofgreat
kingOfclubs
תותי פרותי
קומנדו מוחי(שולט)
גברי מתמסר(נשלט)
כלבונת סקרנית(נשלטת){תומר ההוא}
devoted for her(אחר)
eroticwriter(מתחלף)
flyaway(נשלט)
King-Dom(שולט)
cermitfrog
אקלקטי
צופסטיקס
Relaxed Alpha(שולט)
Queen Kylie
sweet pea
Meshuggah(אחר)
AnnaMaze
curiousgenie(מתחלף)
ההאחד והיחיד
SeriousFun
Camel McFly
זיו רון
Yulianus
MaBaker
charley
Mr joe black(שולט){The good g}
asdfi
Her Knight(נשלט){QueenGali}
shiri mimon
רק בינינו(שולט)
הגעתי בטעות
BlackMirror(שולט){Moon Fairy}
Tommy4554
Kitty frank
אבי הנדימן נשלט(נשלט)
Mike0127
aizik
Loki the trickster{Purple pho}
מכור לטירוף
יהודהכלוב
Rough and tough(אחר)
טרנסית קרוסית
מביט בך(שולט)
simba93(נשלט)
תומר ההוא(שולט){כלבונת סקר}
Tai
עיקרית(לא בעסק)
Velvet Underground
BOLRAVE25(נשלט)
מיצ'ם
משרת נחות
HexaDoe(אחר)
Royaly(נשלט)
לפעמימית{Envy}
BRUT 44(שולט)
אנושי
גבר שקט
kink-it(אחרת)
obb45678
מרחיב ומכאיב
יובל העבד(נשלט)
Felicity(נשלטת)
Dom Sammuel(שולט)
Mr strong
אישקריות{אין}
Minxy(שולטת){}
gonen11(נשלט)
ארגוס11
Wizdom
imper(נשלט)
מכאיב להנאתנו()
רז78{מלאך שחור}
כפיר one
רון
סוליקר(מתחלף){שיר כאב}
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
לילית*
המלט
סמית(שולט)
עקר הבית(נשלט)
קינבה
אדון בכלבה רעבה(שולט)
חדש ישן(אחר)
InSearchOfTheReal
mr d(שולט)
Komem
Free bird(נשלטת)
BrutallDom
סטאר(מתחלף)
לי-און
Marcus Wright(אחר)
underheel
CaveM
  •  ראשי
  • בלוגים
  • פורום
  • מגזין
  • חברים
  • רשימת קשר
  • אלבומים
  • לוחות
  • בילויים
  • צ׳אט

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני 5 ימים. 10 באפריל 2025 בשעה 22:56

תראו מה זה, שני לילות ברצף?

צריך לשנות את שם השלולית ל"לב מעורער"

הרי זאת הסיבה שרובינו כאן

כי משהו סדוק, או נשבר, או מרוסק

זה לא הופך אותנו לפגומים

אלא למיוחדים 

אחרים

כאלו - עם סדקים

...

"מה איתך" הוא מקפיד לשאול כמעט כל יום אחרי ששתלתי בו אשמה על העבר

אני שופכת לתוכו את כל תוכן היום שלי וממשיכה הלאה, לחבר האוהב שלי

פסקתי ממש הרגע כי גבר שבאופן שיטתי לא יכול לשאול לשלומי עם סימן שאלה בסוף - הרי שהוא לא ראוי

"חבר שלך מדהים" אומר לי חבר טוב אחר אחרי שצפה במרוקאי האוהב שלי פוגש אותי למרגלות גרם המדרגות עם זר נוסף בגודל של שריד רקטה

"את לא בסדר, את רוקדת על שתי חתונות" הוא מפציר

ואני חוטפת בחזרה את בומרנג האשמה

ממהרת להסביר שאין כאן דבר מלבד 

חבר אחד אוהב נאמן ומחויב 

ניצוץ שני מהעבר הרחוק 

ואותי

באמצע

"לא משעמם" אני מסכמת לו. 

"זה בטוח" הוא אומר ושנינו שואפים עוד שכטה עמוק לריאות

...

אז למה לילה שני ברציפות? 

כי אין שקט...

הזוגיות  יציבה ורצינית ועם זאת כל כך זרה לי 

העבר הביתי המוכר מאיים לחזור בסערה 

ואני? 

בכלל חושבת על זה שמר ג' כבר כמה שבועות לא כתב מילה

ואני הרי הבטחתי לו, כל כך הרבה

ולא ידעתי לקיים

אז נשאר לי רק לקרוא מרחוק את מה שהוא בוחר לשתף

אי שקט כזה שנותן לי נחת

מטעין אותי בכוח 

בתאווה

אי שקט של ביוץ כנראה

ציידת טורפת אני כשהשחלות בפעולה

לילה שני ברצף כי צריך לעשות החלטות של ילדה גדולה ומבייצת

בכל זאת - עוד רגע חג

אבל באלי 

רק עוד קצת

רק הלילה להיות עוד קצת

ילדה קטנטנה

...

לילה טוב גיגית סדוקה ונפלאה ❤️

אני מקשיבה לקול שלו ומרגישה שאני מתמוססת בתוך עצמי. 

הכל מותר איתו. 

למרות שפגע והכאיב והגעתי למסקנה שהוא לא ראוי - עדיין, יש לו השפעה על הלב שלי, השפעה של פעם. 

לפני עשור, מעט יותר,  בערך בזמן שהגעתי לכאן, הייתי על גג העולם. על הר געש הורמונלי שביעבע את עצמו ושרף ונשרף יחד עם הכל בדרך. 

לא חוויתי את זה ככה

חוויתי את גג העולם

צעירה, יפה, כוסית, שובבה, אמיצה, בטוחה

אבל אלוהים, גם כל כך ילדה

הייתי רוצה היום לשבת איתה לשיחה

להגיד לה שתכאב פחות

שתדאג אבל רק מעט

שתשמור על עצמה יותר 

בעיקר מפני הגברים שפה

כולם תמיד יותר חכמים בדיעבד 

ושם הוא היה

החבר שלי

בתוך הלבה הרותחת 

היה אחד

שצחק,  שהצחיק, שאסף אליו, שנתן בלי גבולות ואני נהנתי לקחת

אני זוכרת שהיינו יוצאים לעשרות סרטים יחד

זוכרת שהייתי יושבת על הברכיים שלו ומרגישה הכי מוגנת ביקום

זוכרת שהיו שואלים למה אנחנו לא יחד והיינו צוחקים בתגובה

כי ידענו שאם נשנה את החברות שבנינו אנחנו עלולים לאבד משהו הרבה יותר יקר

הערכנו אז את מה שהיה לנו

זוכרת שלילות לבנים היו בשיגרה וביחד היינו מעבירים אותם בבדידות מסונכרנת

אוליי בדומה להיום 

"אני אישה ואתה גבר, אנחנו כבר לא ילדים" אני אומרת ומתכוונת

הוא לא ילד קטן עבורי יותר

ואני לא ילדה מתריסה וקולנית יותר

גדלנו

"את יודעת שהשיחות עומק שלנו מעמידות לי אותו"

נו, ברור שאני יודעת

משהו שם, לפני עשור, חיבר בינינו חזק

אוליי ההורמונים

אוליי הטירוף 

אוליי החוסר שהפך אותנו לשלמים

והנה שוב הוא חוזר

אני שותה כל אות שלו בשקיקה 

מרשה לעצמי לשחק בנדמה לי 

כי זה כל כך נעים איתו

וכי את החברות האבודה הרי כבר שינינו אחרי כמה לילות משותפים בשנה האחרונה

אני אוהבת את הצבע שלו

כל כך כהה על רקע הלובן שלי

אני אוהבת שהוא לא מפחד יותר 

גדל החבר שלי

גדל מאוד

אבל אני?

נשארתי ילדה

ולנצח אהיה 

כי מה עוד נשאר?

מספיק לי לנהל את כל העולם בחוץ

בבית

בחדרי חדרים

אני ילדה

אחת כזאת של אבא

לאחרונה אני חושבת הרבה על אבא

מחכה לפגוש אותו

בחלום או בעולם הבא

לפתע הרעיון על העולם הבא לא נראה כל כך רע או מפחיד

כי אבא יחכה לי שם

אני יודעת

לא לא, אני לא אבדנית

מבטיחה 

פשוט תוהה לעצמי מתי כבר יגיע הרגע שאשב עם אבא בבית קפה 

נשתה משהו יחד

ללא קפאין כי לשנינו יש אולקוס

ואני רק אשב ואסתכל עליו

ואוהב

את אבא שלי

אהבה כזאת שאין שנייה לה

והוא יאהב אותי 

אהבה כזאת

ראשונה

הכי חשובה

אהבה של אבא

הוא חזר

מעבירים שעה וחצי בטלפון בזמן שהוא נוסע הביתה 

מדברים כאילו מעולם לא קרה דבר

מדברים הכי קרוב 

מדברים חשוף

מדברים מוכר 

...

כתבתי עליו פה

אחד שלא התכופף

שלא נמס

אחד שבחר בעצמו על פניי

ברגעים חורפיים ובשניות של אור יום 

אני מרשה לעצמי להזכר בו

להתרגל למחשבה שהוא לא שלי ולא יהיה

והאמת שכבר התרגלתי

ואז הוא מגיע

כאילו הזמן לא זז

והנה מדברים שוב

על החיים 

שלו ושלי

אבל לא שלנו

"איך הזוגיות?" הוא שואל ואני שומעת את הלב שלו מחסיר פעימה 

"ואיך שלך?" אני לא נשארת חייבת

"היא משרתת את הצרכים" הוא מתוודה מאוכזב 

"גם שלי" אני מאשרת

וממשיכים...

...

הוא מספר שלא ישן טוב

שהמציאות סוף סוף השיגה אותו והוא לא מצליח לברוח יותר 

אני גאה בו 

שמתמודד 

שבוחר לחיות בכנות 

הוא מספר שלא ישן טוב 

ואני מבקשת שיכנס להתקלח ומאחלת לילה מנוחה 

יודעת שהיום הוא ישן טוב יותר 

כמו שהיה נרדם וישן אז לידי

אני נותנת לו נחת 

אני אוהבת אותו

...

משונה היא האהבה

מגוונת

צבעונית

זיקית של ממש

פעם היא ככה ולפעמים אחרת

והגלגל ממשיך להסתובב 

מתי קרובים ומתי כה רחוקים

...

האמת?

לא יודעת

אם אני אוהבת אותו או את הרעיון שלו

אני רק יודעת שגם אני אשן טוב היום

כמו שהייתי נרדמת כשהוא היה מצמיד אותי אליו

.

(רק לא לשכוח להחליף בבוקר תחנה בלב,

לילה טוב שלולית אהובה)

הרבה זמן שלא הייתי פה

מעשרות כניסות ביום לאחת בכמה שבועות

ההתמכרות לאדרנלין מתפוגגת 

ורמות הקורטיזול יורדות

תראה אותי מר ג מדברת רפואה

רפואה... עם 3 או 4 רופאים יצאתי השנה

אמא מייחלת שאביא לה כפרק ב' רופא נדלניסט הייטקיסט הביתה 

אבל אני רק רוצה עוד

לשאול

לגלות

לבדוק

לדייק

...

המקום הזה מאפשר לא לחשוב

ללחוץ על המקשים של המקלדת בלי לתכנן כלום 

לעוף וללטף עם הנוצות את האותיות 

ואוהו כמה שפרסתי כנפיים השנה

שנה.

שנה מאז שעזב.

שסיימתי.

שבחרתי בעצמי. 

שנה של זיונים, פמפומים, בערה, לבבות, שלוליות, לילות לבנים, כוכבי צפון ועוד...

שנה. 

עשיתי את זה.

אני חופשייה.

...

כתבתי על זה כאן הרבה

על הזמן

איך הוא רץ ולא מתחשב

התלוצצתי כאן על הרומן שלי עם הגורל

אבל אוליי בכלל מדובר בזמן

הזמן הוא האויב של האדם - בטח מישהו אמר את זה פעם ואם לא - הנה לכם הברקה ניקולטית

הוא השולט האמיתי כאן

וכולכם ביצים שלו

גם אני

...

אני אומרת תמיד לכולם - "צדיק, הודית היום?"

ואתם? 

הודיה, אין מספיק ממנה. 

תשתדלו כל יום להיות בהודיה. 

למה שלא תבחרו, למי שלא תבחרו. 

על כל רגע. 

הודיה.

אני מודה לאלוהים שלי. 

ואתם תבחרו למי להודות. 

רק לא לשכוח.

הודיה.

...

שנה עברה

לבבות נשברו

השפרצות הושפרצו

הישגים הושגו

והחטופים עוד שם...

בן זונה הזמן הזה

כזה שלא ברא השטן

 

לילה טוב שלולית נפלאה, 

תודו היום לפני השינה. 

 

רצית לטוס אז ליפן

עם ההיא

שהייתה לך לבית

למרגוע

שהיית לה למטפל

למושיע

לאהוב 

"איך הכל לא הלך לפי התכנון" אמרת וחייכת בכאב

כאב שאני מכירה טוב כל כך

"תכנון" זה הדבר הזה שהאדם מתכנן והיושב במרומים צוחק בתגובה ופותח עוד שקית גרעינים

גם אני תכננתי עולם שלם

יקום שלם בניתי בעמל רב סביב האחד שחשבתי שיהיה שלי לעד

ספק חשבתי ספק דמיינתי 

ואז התחילו ליפול עליי קליפות גרעינים מהשמיים

והתכנון קיבל טוויסט בעלילה 

כמו סרט משובח

סרט של החיים

רצית לטוס אז ליפן

"בואי נעזוב הכל וניסע" אמרת וחזרת בך אחרי שנייה

אני לא חלק מהתכנון 

וקליפות הגרעינים חפרו בבשר שלך והשאירו סימנים 

צלקות זעירות 

שמזכירות לך שפעם היה תכנון

פעם היה סרט

ומאז אתה לא מוצא מקום

נאחז בעלילות סרטים של אחרים

זורק את עצמך על כל במאית שיכולה להזכיר לך למה הסרט של החיים עוד שווה

"בואי נטוס ליפן" אמרת 

ושנינו ידענו שזה לא באמת אפשרי

אבל הטעם המתוק של האוליי 

של הספק

הטוויסט בעלילה שמאפשר לברוח מהקליפות שלא מפסיקות ליפול מלמעלה

יפן... לא רציתי מעולם לבקר שם

יש אנשים שזה בוער בהם, כמוך

אבל אצלי? לא

ביליתי שבוע בלשלוח לך המון תמונות הנטאי 

כל אחת יותר מתריסה מהשנייה

מוציאה מריכוז

מזכירה לך אותי 

את הצורך שלך בי

את החופש שלך אצלי

ואת יפן

אני סיימתי לתכנן 

אני בחרתי לחיות 

במציאות

בכאב

באמת

בקליפות

כי הצחוק של מפצח הגרעינים שבמרומים מהדהד באוזניי כל כך חזק

אבל אתה 

עוד מתכנן

ונפצע

ארוכה עוד הדרך שלך 

ויפן רחוקה

ואני משווה את המרחק

ונותר לי ולך

לדמיין את יפן

האחד ייתכנן 

והשנייה תחייה

והקליפות הם ימשיכו לטפטף מלמעלה

על הסרט

על החיים

עליי

ועלייך 

ועל יפן

הרבה זמן שלא כתבתי ככה על מישהו

געגוע

צביטה בלב וזיכרונות מתוקים שמתפשטים בחלל הפה

מקשיבה שוב ושוב להודעות שלי ושלך

כל כך קרובים

כל כך ביתיים

כל כך אוהבים

מתגעגעת לבית שהיית לי

גם אם לקצת

גם אם פנטזיית נעורים שלרגע התממשה

יודעת עמוק בלב שאני רצה לך במחשבות

לפעמים אפילו דוהרת לך בדם

אתה תנסה להשתיק ולהשקיט

להניח בצד

אותי, אותנו, את הלב

אבל אני כזאת

ננעצת חזק

ולא יוצאת שנים

כי אין שניה לי 

אבל השנים... הן עוברות והיום מהר יותר מאי פעם

והאצבעות שלי יחפרו בתוך בשר בתולי

והלב ימצא אהבה ונחמה במקום אחר 

אבל עד אז 

נותרתי להתגעגע

ואין מנוס מהגעגוע 

הוא חלק בלתי נפרד מהמסע

לא יעזרו הניסיונות להסביר לך 

לא יעזרו המניפולציות הכה מעוסות שלי

אתה מחליט ופועל

אתה חזק ממני 

באמת חזק 

אחד ויחיד בין כל כך הרבה אחרים

בוחר בעצמו באמת 

בוחר לא להתמכר 

בוחר במציאות 

ואני כל כך הייתי רוצה את המציאות הזאת איתך 

אבל אין

ואני נשארת לצעוד בה לבד

עד שאחר ייכנע 

היה עוד אחד כמוך 

אי שם בגיל 20

לרגע מבינה שזה מעניין ששניכם תימנים

הוא גם ידע שיתמכר והיו לו תכניות 

את כולן הוא הגשים

ומצא לו אישה וגם הילד לא איחר להגיע 

המתנות שלי תמיד היו אחרות

לא בסירים כביסות וילדים 

אלא בסערות שבלב 

בהתמכרות 

בכניעה

בשחרור 

והשנים עוברות וגם על ילדים אני חושבת 

והנה שלח לי אלוהים אותך

אחד אחר 

חזק כנגדי 

שאדע שקיים 

שאדע שמותר 

אבל הזמן

הזמן רץ כל כך מהר שאני לא מצליחה לתפוס 

גם אתה עוד לא תופס 

התגעגעתי כל כך. לילד הזה שהפך לגבר.

לאיש הזה שאצלו הכל מוכר. אצלו זה בית.

וחגגתי חודש בתוך ערפל של צמחים ובית מדומיין

הלוואי והייתי איתי פה עכשיו 

להיות לי לבית 

רק עוד קצת 

לפני המבול 

 

מתגעגעת. 

פרידה היא דבר כואב

מה אני מספרת לכם? המקום הזה נועד בין השאר כמזור לנשמות מדממות 

9 חודשים עברו

כמו 9 ירחי לידה

והנה אני עומדת

כאילו נולדתי מחדש

נפרדת באמת לאט לאט ובכאב עצום מכל מה שלא נכון או מדויק לי

מבינה שהזמן עובר והחוכמה גדלה והכוח אוזל

כמה נפלא היה לפני עשור

כשהכל היה כל כך מהיר, ייצרי, חסר השלכות, כשמשמעות החיים הייתה להתחבט בין תואר ראשון להרפתקאות בחו"ל וההבנה שיש עוד זמן, אי שם באופק, יש המון זמן

אבל תואר ראשון, עשיתי

והרפתקאות בחו"ל, צברתי 

ועבודה של גדולים באמת, יש לי

ודירה יפה, מצאתי

וכלב מהמם, גידלתי

וזוגיות אמיתית ועמוקה, טיפחתי

וכאב של פרידה, חוויתי

ועבר כבר עשור, אז מה עכשיו? 

לאן הולכים? מה עושים? הכל כתוב והרשות נתונה, הפעם באמת

רק הכאב מפרידות 

אובדן אמיתי 

ניתוק הלב שנקשר מאדם אחר

רק הוא, חוזר על עצמו ללא קשר לזמן

פעם כשהשמיים מגיעים לאסוף אליהם 

פעם כשהלב מבקש חופש 

פעם כשזה אפילו לא רצונך

ולכל המציאו תרופה היום

לכל כאב יש כדור 

או סם

לכל אתגר של הנפש יש הקלה

והזמן עבר והכוח אזל

ואני מייחלת להקלות 

אבל סולדת 

סולדת כי החינוך הסובייטי מהדהד באוזניי

ולא מאפשר

אבל העייפות היא גדולה מנשוא 

רק רוצה להניח את הראש על קרקע יציבה

ויודעת שיציבות גדולה מידיי תשעמם

אז באות הפרידות 

ועומר אדם אומר לקחת כדור כדי להירגע

ואני... מה אני? 

רק אישה

אבל אוהו איזו אישה

אחת שמייחלת להיות קצת פחות 

בעצמה

"מה זה???" אני שומעת אותו פוער את העיניים בחושך 

"את כמו לונה פארק" הוא ממלמל אחרי שהרטבתי את כל המיטה בעונג מזוקק

כן כן, אני חושבת לעצמי 

לונה פארק

ערפדית נשמות

פיה

שועלה

זונה

ילדה של

תינוקת

שרמוטה

נסיכה

שפחה

משתנה

מלכה

 

כולן.

כולן בתוך אחת.

...

אני מתעוררת אחרי לילה שהרגיש כמו נצח

כל מקום שאליו הלכתי בחלומות, כל דלת, כל מימד, היה קשור אלייך. 

חיפשתי ובעיקר התגעגעתי

התעוררתי כל פעם ונזכרתי שוב שכאן במציאות אין לי אותך. זה נגמר.  

קיבלתי את הגזרה כל פעם מחדש וחזרתי לישון.

חוזרת למחוזות של חלומות, איפה שהכל אפשרי, גם להיות איתך. 

...

שיחקתי יותר מדי חזק באש, יותר מדי

ועכשיו אני נשרפת

כמו הפניקס אני עולה בלהבות עד שאשרף כולי ואוכל לקום ולנער מעצמי את שאריות השרפה

המוח שלי שיבץ אותך בכל כך הרבה מקומות מסתבר ועכשיו אני צריכה לחלץ אותך כירורגית משם 

כל פעם עוד חלק

כל פעם בעוד חלום

הלב שלי בחר להתמסר כמו ילדה בת 13 שלא חוותה שיברון לב מעולם

ועכשיו הוא פצוע ומדמם וצריך לתפור את החורים

לא ידעתי

חשבתי שהגנתי על עצמי טוב יותר

אבל על מי אני מנסה לעבוד בפעם המיליון 

כל פעם משחקת עם הגורל ובטוחה שיכולה להנדס ולהערים

...

את מאוהבת בו לגמריי ילדה

בעיניים שלו

בקול שלו

בידיים שלו

במילים שלו

בנפש שלו

את מאוהבת אבל את לא יכולה לאכול את הארוחה לבד

את מורעבת ומחכה לזלול איתו את כל התחושות, להתענג, לטעום, למתוח, לחוות 

איתו

אבל הוא לא מגיע

הוא עוזב

כי הוא לא מטורף מספיק לארוחות כאלו

כי הוא לא חזק מספיק

כי הוא כל מה שאת אוהבת בו 

אז הוא משאיר אותך לבד

לאכול לבד את עצמך

ואת תלמדי להבא טוב יותר

לא להתאהב ככה

לא ככה

חכי

הישמרי 

תאהבי מסודר

איזה שטויות 

לא רוצה יותר מסודר

את בעלי אהבתי מסודר וזה לא הלך

רוצה ארוחות וסעודות של תחושות ורגשות ואושר וכאב וביטחון 

רוצה 

ביטחון

להיות אני

חזקה

שובבה

מטורפת 

יפה

חכמה 

צריכה 

מוכשרת

יצירתית

ילדותית

רוצה לדעת שגם את כל אלו 

במלואם

יאהב יום אחד איש.

...

הוא עזב

לרגע או שניים

לשבוע או שנתיים

אבל הוא עזב

הלך רחוק 

הכי רחוק שיכול 

כי הוא התחיל להעלות באש הלהבות שלי

זה היה לו קשה מידיי

ואני קיוויתי שייתמסר

שייכנע

שיפול

קיוויתי או שיותר נכון לומר המגלומניה שלי קיוותה

שגם כאן אוכל להיות המזור לכאב

הישועה

הגאולה

אבל הוא חכם 

"אני רוצה לדעת שאני כאן מבחירה ולא כי אני נשאב"

הוא מעז להשמיע באוזניי 

מעז לנהל את הקסם שלי

הוא לא יצליח

הוא לא מצליח 

אז הוא בוחר לעזוב

הרי בסוף ההודעה הזאת תגיעה

הודעת פרידה סופית

הודעה שתגיע מהראש 

שתסביר לי ובעיקר לו למה אני לא בשבילו

אבל הרי איתי הוא הכי מאושר שאפשר

כי אני מטביעה אותו ברגשות

ומושיטה יד בדיוק שנייה לפני הנשימה האחרונה שלו

אבל הוא בוחר ללכת 

רחוק

הכי רחוק שהוא רק יכול

כי הוא מזהה את האש בשדה הקוצים

והיא יוקדת

אני יוקדת.

...

קיוויתי שסוף סוף מצאתי לי אחד

אחד שלא ייכנע 

שלא ישבר

חזק

אוהב את עצמו יותר מאותי

אחד שיודע לרקוד על הגבול הדק שבין רגישות אין סופית אליי לבין לא לוותר על עצמו

ואוליי ככה זה בדיוק נראה? 

הנה הוא

רוקד על הגבול 

ובוחר - בעצמו

מה אני מבלבלת את המוח 

סתם יותר מדי זמן פנוי והלב שזועק לתשוקה

אפילו לא זכיתי להבין אם אני יכולה לכופף אותו

להמיס 

כי הוא חכם מספיק לדעת שאם יתן לי 

לא תהיה לו דרך חזרה

הצבעים בעולם שלו ישתנו לעד

היה לי פעם אחד כזה כאן

אוליי אתה עוד קורא אותי מדי פעם

"אני כנראה הדבר הכי מרגש שיקרה לך בחיים" השמעתי אז בהתרסה

אבל אתה לא נכנעת 

כי פחדת 

כי הרבה היה מונח על הכף

ונכון עשית אז

כי איתי היית נשרף ומאבד את עצמך לדעת

אבל איך רציתי עכשיו, שהוא, דווקא הוא, יאבד את עצמו בתוכי

עכשיו כשכבר גדולים ובוגרים 

והטירוף לא מנהל אותנו

אלא אנחנו אותו

או מתיימרים

עכשיו

כשכבר אין מה להפסיד

כשהמלחמה מהדהדת באוזניים כל יום

כששנינו ידענו שברון מה הוא

רציתי שיעז

יעז להכנס לשדה ולתת ללהבות שלי לרקוד סביבו

ילך לאיבוד איתי ונישאר שם ביחד או שימצא את דרכו החוצה

אבל שירקוד איתי

בתוך הטירוף 

חשבתי ואוליי.. המצאתי לעצמי 

שהוא חזק מספיק

אבל הוא עוזב 

ובורח כל עוד נפשו בו

כי הוא שונה מאחרים

ויודע שממני 

הוא לא יוכל לחזור

...

על החתום -

מגלומניה בהפרעה

 

שבוע טוב שלולית נפלאה

"נו, גמרת?" אני שואלת

שלחתי אותו לשחרר את עצמו בתוך מישהי אחרת

אני תמיד עושה את זה

כדי להזכיר להם שיש עולם בחוץ

כדי לגרום לעצמי להרגיש פחות חשובה

כדי לוודא שיהיה להם למה להשוות 

כדי שאוכל לקנא

כדי שאוכל לכעוס 

"אני לא רבה" פסקתי אז לפני המון שנים

אבל לאחרונה אני נהנת

לומדת את אומנות הריב

לכעוס את עצמי החוצה

הכעס שלי, העלבון, הכאב, יש לו מקום

אני לא צריכה לנהל אותו בשקט ובאצילות יתרה

הוא רוצה במה

אז אני שולחת אותו, או כל אחד אחר לפרוק אצל אחרות

מייצרת לי בערה ופיעפוע ובודקת

"לא גמרתי" הוא עונה

ואני מחייכת לעצמי 

שוב ניצחתי

"את יודעת איך זה אצלי, ריגשי" הוא אומר

ככה הוא מספר לי שרק אצלי הוא יכול לפרוק

ככה אני יודעת שאני ההצגה הכי חמה בעיר

זה ריגשי אצלו

הוא מאוהב ועוד לא יודע

מפחד

"אני מאוד נזהר איתך" הוא אומר לי מתוך הנשמה 

ואני כמו מפלצת רעבה מתחילה לרייר

נשמה בתולית שטרם נשבתה בקסמיי

אין משהו טעים יותר מזה 

נשמה מהססת, חוששת, מחפשת, נשמה שצריכה

צריכה אותי 

כי אני המקום שלה למרגוע

אני המפלט

החשק שלי להגמיר אותו מתעלה על כל רצון כרגע

הטירוף שלי משתלט על ההיגיון

הכעס החרמנות הצורך מתערבבים ולא ברור מי מלבה את מה

"הכל בסדר, זה יצרים, זה חשקים" אני עונה בקול מרגיע ומתוק כמו צמר גפן "גם אני פורקת אצל אחרים, חבל לי שלא הגעת לשיא איתה" אני משגרת ויודעת שמהמשפט הזה אין חזרה

נשמה עדינה.

שלו. הוא כל כך רוצה שאהיה רק שלו. 

שכל החורים יהיו שלו ויחכו לו. 

הנשמה שלו צריכה את זה. 

צריכה אותי.

כמו אצל כל האחרים. 

אבל הוא מעט חכם יותר, ערמומי, יודע איזו ערפדית יש מולו.

"באת לריב היום" הוא אומר.

אני יכולה לשמוע את הפה שלו מתהדק ואת השפתיים נמחצות כלפי פנימה.

הוא נושך את השפה התחתונה.

אני שלו.

במוח שלו - אני שלו. 

בלב שלו - אני שלו. 

אבל אני עוד נהנת מהמשחק ואני לא מתקפלת. 

הרי זה עניין של זמן. 

ילדות כמוני משתעממות מהר, צריכות גירויים, מחפשות לקלף, מחפשות אמת, מחפשות כאב גולמי

כל פעם שהוא מספר לי על המקומות החבויים שלו אני מתחילה לנזול 

מפסיקה להקשיב

מתחילה לדמיין איך אני מרגיע אותו בתוך הרחם שלי 

והרחם הזה שאיבד ממש לא מזמן משהו שכל כך חיכה לו... 

ילדה קטנה

ומעט אבודה 

שמספרת לעצמה סיפורים

שמרגיעה את עצמה בשעשועים

ילדה קטנה שגדלה וצריכה להפסיק לאכול נשמות 

כי לא משנה כמה כאלו אבלע 

כמה יגישו לי לסעודה מפוארת

את הנשמה שלי זה לא ירפא או ישחרר

מצחיק, 

שזה ריגשי,

אצלו.

"תסביר לי" אני מפצירה בו

מעולם לא הצהירו בפניי דבר כזה

"אם היינו יחד על אמת" הוא אומר "אז היו מגיעים ילדים והיינו מידרדרים לפיצוצים לא טובים" 

אני משתהה לרגע

מה זה אומר? 

מעולם לא אמרו לי שכשיהיו לי ילדים אני עלולה לפוצץ דברים

תמיד ידעתי את זה שאם לילדים יהיה לא טוב אני לא נשארת

טובת הילדים קודמת להכל, גם לטובתי שלי אבל גם לזה יש גבול

אמא מאושרת = ילד מאושר

משוואה פשוטה כל כך וכל כך מורכבת

...

אני מסתובבת כבר יומיים עם כאבים איומים ברחם

איומים 

מרגישה את הכל נקרע מבפנים 

הגב התחתון שלי תפוס ואני לא מצליחה לחשוב מרוב כאב

אני בולעת כדור ועוד אחד וזה עוזר לי לצלוח את יום העבודה 

"זה עונש על כל הסקס שעשית טיפשה שכמוך" אני מסבירה לעצמי בצורה לוגית לחלוטין את הכאבים הפיזיים שמפלחים אותי

אני לא נרדמת כבר יומיים והכל כואב

מרגישה את הירכיים שלי מתמלאות נוזל חם בבת אחת ומרימה את השמיכה

דם

המון דם

כהה

סמיך

משהו נורא קרה

אני ישר יודעת

אני מרגישה

בשבריר שנייה אני טסה למקלחת ושוטפת את עצמי 

חוטפת בחילה וסחרחורת ומתיישבת

"אין לך את הפריבילגיה להתעלף" אני משננת בראש

"תתאפסי מיד!" 

אני מבינה שמשהו לא טוב קרה

אבל הבחילה משתקת אותי 

אני אתמודד עם זה מחר אני אומרת לעצמי

...

טובת הילדים שעוד לא נולדו לי 

עומדת לנגד עייני כל הזמן 

מאז שאני זוכרת את עצמי 

לתת, לעטוף, לחבק, להרגיע, לחנך, להשקיע, לפתח, להתאכזב, לכאוב, לגדל

לגדל

אנשים טובים 

שיגדלו להיות בריאים, שמחים, תבוניים, שיפיצו אור בתוך הכדור שלנו

כי יש כל כך מעט ממנו

הם יהיו כל עולמי 

גם כשיבכו,  כשיצעקו, כשיטרקו דלתות, כשיצמיחו שיניים, כשיריבו איתי, כשיעשו מה שהם רוצים כי הם כבר גדולים ואני אשאר מאחור כי זה טבע העולם

גם אז

הם יהיו כל עולמי

...

"אני מנחש שמדובר היה בשבוע חמישי או שישי" הוא פוסק

להצהרה הזאת לא ציפיתי

מה פתאום שבוע כל כך מתקדם 

הרי כבר נפרדתי מההוא וזה ממש לא הזמן להתחיל להתאבל על מה שהיה ולא יהיה 

"אבל היה לי מחזור" אני אומרת כאילו שולחת פנייה למעריב לנוער שלום

"לפעמים יש מחזור ראשון בהריון" הוא עונה

לא ידעתי

מסתבר...

אני זוכרת שהמחזור ההוא היה מוזר מאוד

הוא היה סגול

אני לא צוחקת 

סגול 

צחקנו על זה עם חברות שאני בעצם דיונון 

מה הייתי עושה עכשיו כדי להיות דיונון 

ולא לאבד את האפונון שלי 

...

מעליב

לא יודעת בדיוק למה אבל מעליב 

מי יכול לחשוב על פיצוצים כשמדובר על ילדים

שום דבר לא חשוב יותר 

לפחות לא בהתחלה

ואם יש בעיות 

מוצאים יחד פיתרונית

ומה אני? אחת שלא יודעת למצוא פתרונות?

אני האמא של הפיתרונות

כי שום דבר הוא לא שחור לבן

לדעת לגשר זאת אומנות 

זאת בחירה 

הוא חושב שהוא לא יצליח לגדל ילדים איתי?! 

אני חושבת שזאת הקללה הכי נוראית שיכלתי לקבל 

...

"הריון שנפל"

איך הריון יכול ליפול בכלל? 

למה זה קורה? 

איך האפון הקטן שגדל בתוכי לא הרגיש עטוף ומוגן ואהוב והחליט ליפול? 

זאת אשמתי

אני לא שמרתי עליו

על עצמי

אלוהים שלח לי שיעור בצורה הכי כואבת שיש

ואני לא מסוגלת לחשוב על סקס מאז

לא רוצה מגע

לא רוצה גירויים

רק רוצה שמישהו יעטוף אותי ואת האפון שלי ויחבר אותנו בחזרה

"הריון שנפל" 

איך משהו כזה יכול "ליפול"?

איך אפשר להגיד על הריון שהוא נופל? 

אבל אני החזקתי! אני נשבעת שהחזקתי! 

אז איך נפל? איך???

...

יש לי חור בלב כבר שבועיים 

חור קטן

של אפון

קטנטן ועגול ולא סימטרי

שמישהו יגיד לנשמה הקטנטנה שלו 

שאמא אהבה ואוהבת אותו 

כל כך

אפילו שהיא לא ידעה

היא כבר אהבה

ושהוא יקר לי כל כך 

ושלנצח לאמא יהיה חור קטנטן בלב

בצורת

אפון

.




מקובל עלי
אתר זה מיועד למבוגרים בלבד, אנא אל תגלשי/תגלוש בו אם טרם מלאו לך 18.
כמו כן אתר זה עושה שימוש ב-Cookies כדי להקל עליך את השימוש בו.