גילוי עצמי

למה אני מתכוון כאשר אני אומר שאני מחפש אינטימיות?

אני מניח שהכוונה היא לחֶבְרָה (companion). זה קצת מוזר כי אני לא לבד ולא בודד. ועדיין, משהו חסר. אז מה זו אינטימיות? 

לחלוק מחשבות, חוויות, דפיקות לב. לחלוק התרגשות. לחלוק סתם רגע רגיל. להיות שם אחד/ת בשביל השני/ה. לחלוק צחוק, תסכול, קושי, הצלחה. לחלוק מבט, לחלוק נשימה, לחלוק את האוויר בינינו. לחלוק מרחק אבל להרגיש קרוב, לחלוק אנרגיה ללא מילים. לחלוק שיחה, לחלוק אכפתיות. להיות רֵעִים אחד של השני/ה. 

משם תגיע הצמיחה. 

הייתי אתמול במאנצ׳ הראשון שלי ☺️. 

בכנות, במשך כמה ימים התלבטתי האם לנסוע. מצד אחד, הרצון להכיר, לצאת ולהיות חלק מקהילה. מצד שני, נו..... אני קצת ביישן ולוקח לי קצת זמן עד שמרגיש בנוח בסיטואציה כזו. וגם היו לי יומיים עמוסים בעבודה. שיתפתי את אשתי בהתלבטות והיא פסקה - מה זאת אומרת? ברור שאתה יוצא! 

אז שאני אתווכח? 😅

הגעתי בזמן (סאחי או לא? 😅), די מהראשונים. האם זה בסדר? האם זה מוזר? האם זה "מתאמץ מידי"?. מכירים את זה שאתם נכנסים למקום ולא בטוחים האם אתם במקום הנכון, למי צריך להגיד "היי, הגעתי למאנצ'" (מה בכלל אומרים???) ומה קורה עכשיו? אז ככה הרגשתי, נלחמתי באינסטינקט לברוח והחלטתי לאמץ את גישת fake it until you make it. מהר מאוד התחיל להיות נחמד! השיחה התחילה להתגלגל, משחק קלפים מגניב שבר את הקרח והאווירה הפכה לחביבה, נעימה ומקבלת. 

בשלב מסויים כל אחד כתב על מדבקה מה התפקיד/זהות שלו בעולם הבדסמ. זה מוזר להגדיר את עצמך על דף בגודל 3x2 ס''מ, אבל גם תרגיל מעניין. התלבטתי. מצד אחד, "באופן היסטורי" אני נשלט, החוויות המעשיות שלי מהעבר הן של נשלטות. אבל מצד שני אני כרגע במסע של חיפוש ושאלת שאלות. אני יותר מחפש אינטימיות בדסמית, מה שזה לא אומר 🤷 . אני פתוח לחוויות, להתרגש, להתנסות . אני מבין את הצורך החברתי בהגדרות ברורות, זה הופך את הדברים ליותר פשוטים, וזה בסדר בטח באווירה של "היי, בואו נכיר אחד את השני/ה". אבל איך מגדירים משהו שקשה לעצמך להגדיר? ואז המחשבה הבאה - יאללה, תזרום.... למה לסבך? 😅

שמחתי שבאתי. חוויות ראשונות הן  תמיד מעניינות ומסקרנות. יש משהו מרתק בחדוות הגילוי. 

בדרך הביתה ב-88fm השמיעו את כל האלבום "דוליטל" של הפיקסיז. בזמן אמת, כאשר יצא, הייתי בכיתה ח או ט, מספיק כדי להתחיל לגבש את הטעם המוסיקלי שלי, ולמרות שהאלבום היה באזור המוסיקלי הזה, לפיקסיז מעולם לא הצלחתי להתחבר. ובכל זאת, החלטתי לתת לזה צ׳אנס נוסף, הרי ממילא יש איזה חצי שעה נסיעה שצריך להעביר. הייתי רוצה לדווח על מהפך, אבל גם הפעם לא נוצר קליק (טוב, hey ו-  here comes your man הם אחלה שירים. השאר הם כנראה טעם נרכש.....).

לילה שחלקו שינויים וחלקו אישושים. 

הרגעים הקטנים בהם מסתכלים הצידה ושמים לב לפרטים.

אין אחד/ה שלא יחזיר אותו/ה לילדות 😊

שלום לכולן,

לאחרונה אני מתעניין בשיבארי ומעוניין להתחיל ללמוד את הנושא. יש החודש שיעורים שמאוד מעניינים אותי, ולכן מחפש שוב 😊

השיעורים מתקיימים בסטודיו מוריקאי בתל אביב https://morikai.studio/ בימי שלישי ורביעי בערב, והבנתי שמומלץ מאוד / צריך להגיע עם פרטנר/ית לשיעורים. אז אם התחום הזה מעניין אותך או משהו שאת סקרנית לגביו, אשמח לשוחח איתך.

הבהרה - הכוונה היא רק ללימודים עצמם, זו אינה מניפולציה כדי להכיר, לצאת לדייט לעשות סשן וכד'. באים, לומדים יחד (כמובן שבאווירה טובה 😊 ) וכל אחד/ת הולך לדרכו/ה.
מקווה להשתמע,
דניאל

מעט על עצמי - בן 49, נשוי במערכת יחסים פתוחה ומאפשרת, גר באזור השרון עובד כמורה ומנהל קהילה. אבל, כאמור, המטרה היא רק לימודים משותפים ולא הכרות למטרה אחרת 😁

כשרות לציבור 😉 משתף אתכם עם הכללים שאנו קבענו בפתיחת היחסים שלנו. כמה הערות מקדימות:

1. הם לא חקוקים בסלע וכל הזמן מתווספות הבנות נוספות.

2. שונא את המושג "פוליאמוריה". זו באז וורד שאולי מתאימה לאחרים, אבל זה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו ביחסים פתוחים ומאפשרים.

אז מה אנחנו קבענו?

חוק העל: בנוסף ולא במקום. לא במקום הזוגיות שלנו, לא במקום האינטימיות שלנו, לא במקום הרגשות שלנו וכד'. זה בנוסף, ולא במקום. 

חוקים "קטנים":

1. נפגשים עם אחרים/ות רק ביידוע בן/בת הזוג. תמיד שואלים אם מתאים שהיום נצא, כדי לוודא שלא פוגע בלו"ז האישי והמשפחתי. מעבר לכך, פשוט לא עושים משהו מאחורי הגב.....

2. לא נפגשים בבית שלנו. טוב, זה לא ככ אפשרי ממילא עם 3 ילדים, מתי בכלל יש בית ריק? אבל בעיני יש לזה גם חשיבות מעצם ההכרזה. הבית הוא בית. המיטה שלנו היא רק שלנו. 

3. הוצאות כספיות סבירות. ברור שהיציאות עולות כסף - לשבת איפשהו, ללכת למסיבה, לקחת מקום להפגש. המטרה היא שהדברים יהיו אפשריים אבל ברמה סבירה. 

4. מספרים ומשתפים רק במה שהצד השני יכול להכיל ורוצה בכך. כמובן שזה איזון דק. אני חושב שלאורך השנים למדנו היכן עוברים הקווים של כל צד. עד עכשיו זה עובד טוב. וגם, תמיד טוב לשאול מראש (וגם תוך כדי שיחה) "זה בסדר לשתף?" "תגידי לי אם זה יותר מידי עבורך, בסדר?". 

5. מפרגנים. בסופו של דבר המטרה היא צמיחה הדדית. 

אשמח לשאלות והערות 😊

דיברתי השבוע עם מישהי שאמרה לי שנשמע שאני "בייבי פולי", כלומר בתחילת הדרך ולכן זה פחות מתאים לה כי היא כבר עם ניסיון רב. 

אז ככה:

1. אני לא פולי בכלל. אני ביחסים פתוחים ומאפשרים. לדעתי זה לא אותו דבר (ובדרך כלל אני לא סובל "באז-וורדז").

2. הפתיחה שלנו היא און אנד אוף כבר מ2022. אבל זה ממש לא קריטי.

3. בעיני הנקודה היא שאני דווקא רואה יתרון להתחלות. ולמרות שאני לא חדש בבדסמ או ביחסים פתוחים, אני מוצא את עצמי דווקא נהנה לחזור חזרה לנקודה ראשונית ולבדוק מה נעים לי ומה נותן לי משמעות. 

4. הקריאה בכלוב יכולה קצת לבלבל. לא פעם נדמה שכולם מנוסים במערכות יחסים, שיודעים מה רוצים, שיש להם הסטוריה וכד'. גם התמונה של מה זה בדסמ ו"מה צריך לקרות" די ברורה, כלומר יש כאן אילו תמות מרכזיות (ברור שיש גם יוצאים מכלל). אבל יש גם דעות ומחשבות והשקפות שונות.

5. בפוסטים הקודמים שלי דיברתי על אינטימיות. זו מילה שמעסיקה אותי לא מעט. אני חושב שאפשר אינטימיות בבדסמ, אינטימיות בריאה שנותנת כוח וצמיחה. זה חשוב, בטח למי שעושה צעדים ראשונים או בוחן מחדש. ולכן חשוב לי להשמיע את הקול הזה. בדסמ של לא רק מסיבות, קשירות, "הו דאדי", "כן גבירתי " וכד'. זה גם להסתכל בעיניים, לדבר, להרגיש את הצד השני ולהיות איתו/ה. יחד. באמת. באמון והדדיות. ולצעוד יחד. 

חודשים קשים עברו. מחלה כרונית (קוליטיס, לא נעים אבל הרע במיעוטו.....) קפצה לבקר וערבבה לי את כל התוכניות. הייתי כבר בדרך הבטוחה להגשים את המטרה מבחינת הריצה - 10k עד הקיץ ולרוץ במירוץ בלונדון. כבר קניתי כרטיס למירוץ...... ואז התחיל סחרור, כדורים רגילים לא עבדו והייתי צריך להתחיל סטרואידים. הגוף נחלש, המוח עבד בערפל, דלקת ריאות נחמדה קפצה למסיבה וכד'. עכשיו אני כבר בכיוון טוב, אופטימי וחוזר לעצמי 😊

אבל זה לא פוסט התבכייניות. זה פוסט גדילה. הזמן הזה נתן לי אפשרות לחשוב ולבחון את מה שאני יודע ומכיר. להרים כמה אבנים ולבדוק מה יש מתחתן. לשאול את עצמי כמה שאלות גדולות. 

בעיקר גיליתי את הרצון באינטימיות. הרגע הזה שבו שני אנשים מרגישים אחד את השני/ה במובן הכי עמוק. 

אז אני חוזר לחיים. וכן, ה- 10k עוד יקרו, אם לא הקיץ אז בשנה הבאה. 

שלום לכולן,
לאחרונה אני מתעניין בשיבארי ומעוניין להתחיל ללמוד את הנושא. יש שיעורים בסטודיו מוריקאי בתל אביב https://morikai.studio/ בימי שלישי ורביעי בערב, והבנתי שמומלץ מאוד / צריך להגיע עם פרטנר/ית לשיעורים. אז אם התחום הזה מעניין אותך או משהו שאת סקרנית לגביו, אשמח לשוחח איתך.

הבהרה - הכוונה היא רק ללימודים עצמם, זו אינה מניפולציה כדי להכיר, לצאת לדייט לעשות סשן וכד'. באים, לומדים יחד (כמובן שבאווירה טובה 😊 ) וכל אחד/ת הולך לדרכו/ה.
מקווה להשתמע,
דניאל

כבר זמן שאני מרגיש שאני חייב להתפרק. המשימות בעבודה מגיעות לשיא והציפיות ממני, כמי שמוביל תהליכים, בשמיים. המון אנשים מסתכלים עלי מצד אחד ומצד שני כמה אחרים שוחקים אותי לחלוטין. לא מעט דברים תלויים בי.

כבר כמה שבועות שאני אומר לאשתי שאני חייב לצאת מהיישוב שלנו להתאוורר, אבל כל פעם משהו השתבש, קורה. אז לפעמים צריך סיבה חיצונית, ומצאנו אותה - מסיבת סוף שנה אזרחית ☺️

אז יצאנו אתמול. ואוו כמה שנים שלא הלכתי למועדון ריקודים..... מצאנו מסיבת מוזיקת 80-90-00 (מסיבת עשורים, קוראים לזה, כי באים לשם אנשים עם כמה עשורים בגיל 😅). היה ככ כיף! רקדתי, שתיתי (ואוו כמה שאני סחי 😅 2 בירות ו2 צ׳ייסרים ואני מרחף באוויר). הייתי ברגע, וזה היה כל כך כיף! 

בדרך חזרה אשתי נהגה ואני שיכור חמוד, מספר שטויות ושנינו נקרעים מצחוק. איזה ערב מדהים.

הערב דיברנו ואמרתי לה שהיה מעניין שבמסיבה היו בערך 70% נשים. אבל, וזו האמת, הייתי כל כך מרוכז בה. "אתה יודע שמותר לך להסתכל", היא אמרה, "למען האמת מותר לך עכשיו גם לעשות 😅" ואז צחקנו וחשבנו בצחוק על הדרכים בהן היא היתה יכולה לעזור לי להתחיל עם נשים במועדון 😅. 

לרקוד זה כיף! להתפרק זה חשוב! רוצה עוד 

אני גאה בעצמי. הצבתי לי מטרה, לחזור לכושר. כבר חודש וחצי אני פעיל, ובשבועיים האחרונים כמעט כל יום או בחדר כושר או רץ. המטרה - לרוץ 10 ק"מ בקיץ 😊.

איזה כיף זה להיות גאה בעצמך! סיימתי עכשיו ריצה, והתחושה שיכול אפילו יותר היא מדהימה. 

סיימתי עם התירוצים. אני עובד המון, לפעמים לתוך הלילה, אבל השבוע יצאתי לריצה אפילו ב10 בלילה. אני גאה בעצמי שלא וויתרתי.

זה פוסט הרמה עצמית. אני בדרך כלל ממש לא כזה, אבל הבוקר משתף את מי שירצה עם ההרגשה שלי ומקווה שזה יעזור למי שצריך 😊

(בתמונה, אני אחרי הריצה הבוקר)