גילוי עצמי

אחרי 2 מסיבות בשבוע האחרון, אני משתף: המסיבות היו לי שילוב של קיצוניות ומשמעותיות. 

אסביר - מצד אחד זה מדהים להיות מי שאתה, בפומבי, בתחושת בטחון (וכמה שהייתי בחששות לפני המסיבה הראשונה.... כמה שאלות שאלתי בקבוצת הטלגרם, כדי לתת לי תחושת שליטה מסויימת, מסתבר שזה חשוב גם עבור נשלט 🙂). אם הייתם אומרים לי לפני 3 שנים שאהיה במסיבה, בידיעת והסכמת אשתי עם ביגוד פטישי וגאג, הייתי שולח אותכם לבדיקת מציאות. ולכן זו חוויה מדהימה ומשמעותית! המסיבות היו חגיגה של החיים, של אנשים שמרגישים בנוח עם עצמם, וזה מדהים. כמה אנרגיות חיוביות היו בהן!

אז למה גם קיצוני? כי בכל הדבר הזה, כדור האנרגיה הזו, לעיתים הרגשתי מאוד לבד. מאוד בודד. אולי אף מקנא במי שהגיע ביחד עם מישהו אחר או בחבורות. קצת זרק אותי לנעורים, איך הייתי מסתכל בקנאה על אלו שתמיד היו מוקפים..... אני לא כותב את זה כדי לעשות "רגשי" אלא רק לשתף ברגע, לשתף בתחושה. התחושה היא שלי. זה לא קמפיין ל"אמץ נשלט בודד במסיבה" (למרות ש..... לא אתנגד כמובן) אלא לפרוק משהו מהלב.

אז תודה לכל האנשים הטובים, היפים והאמיתיים במסיבות. ללא ידיעתם/ן הייתם איתי ברגע משמעותי אך גם קיצוני. מתוק מאוד וגם קצת לא. וזה בסדר, אני לומד להיות בתוך הרגש, לא לברוח ממנו. 

לילה רביעי עם חגורת הצניעות, נעול ברציפות מאז יום שלישי אחהצ:

לפני שהלכתי לישון היו לי כאבים חזקים מהחגורה, מהמגע שלה עם העור. היא מאוד נוחה, חוץ מהאזור שבו הטבעת נוגעת בעור. אני כמעט ולא מרגיש אותה, חוץ משפשוף באזור הזה.

במקלחת הורדתי אותה כדי לנקות ולשטוף. כאשר יצאתי לבשתי את החגורה השניה שיש לי, שהיא באותו גודל רק במבנה מעט שונה, במיוחד הטבעת שהיא יותר אליפטית ונוגעת בעור במקומות אחרים כי יושבת מעט אחרת. בלילה התעוררתי כמה פעמים אבל רק התעוררות רצינית אחת, כך שזה שיפור. כרגע אני מרגיש פחות כאב אז מקווה שזה פתר את הבעיה.

כמובן שבזמן שהייתי ללא החגורה לא נעשתה שום פעילות אסורה ואפילו לא הבאתי אותו לזקפה, חס וחלילה, כך שאני עדיין עומד במטרה להיות נעול עד ליום ראשון בבוקר.

בפוסט הקודם כתבתי שאומרים שהגוף מתרגל לחגורת הצניעות אחרי 3 לילות. אם זה נכון אז כנראה שהלילה האחרון היה הטנטרם לפני הפרידה. היה לילה קשוח בו התעוררתי כמה פעמים עם קושי לחזור לישון ישר, כפי שכן הצלחתי ב2 הלילות האחרונים. האם התאוריה נכונה? נגלה הלילה 😊

שאלו אותי למה אני לובש את חגורת הצניעות למרות שאין לי שומר/ת מפתח וגם אשתי (שבגלל בחו"ל, וממילא לא מעוניינת להיות חלק מההיבטים הבדסמים שלי כחלק מהיחסים הפתוחים שלנו) לא יודעת שאני נעול. אז הנה התשובה - מי שקצת קרא/ה את הבלוג שלי מבין שאני מחפש את החוויה, יותר מאשר את הסיפוק. מרתקות אותי שאלות כגון: איך מרגיש לעשות x ולכן אני רוצה לחוות דברים אלו. בתפיסה שלי בדסמ היא יותר מפרקטיקה על הרצף בין עונג - עונש . זו צורת חיים אשר אינה מתרחשת רק בסשן רגעי. ולכן זה מרתק לחוות בדסמ באופן מתמשך ולא רגעי, למשל ללכת לסופר או לעבודה כאשר אני עם חגורת הצניעות. מרתק אותי כאשר החגורה הופכת לטבעית ואז פתאום באמצע היום צצה לי מחשבה "הי, אני באמצע רחוב עם החגורה!".

מקווה שהצלחתי להסביר 😊

אני תמיד שמח לשוחח ולהסביר עוד 😊

אשתי בחו"ל עד יום ראשון (תקציר הפרקים הקודמים - אנחנו ביחסים פתוחים ומאפשרים. אשתי וונילית, בדסמ לא עושה לה את זה ולכן אינה מעוניינת להיות חלק מכך), ולכן לקחתי את הזמן הזה להיות נעול בחגורת הצניעות שלי באופן רצוף.

ראשית אומר שעברתי הרבה מאוד סוגי חגורות ב10 שנים האחרונות. אני חושב שסוף סוף מצאתי את הדגם הנוח לי. היא יושבת טוב על הגוף ואני כמעט ולא מרגיש אותה. 

האתגר הגדול הוא הלילות. בלילה הראשון התעוררתי מספר פעמים בגלל פעילות ספונטנית של איבר המין 🤭. הלילה כבר רק פעם אחת. אומרים שהגוף מתרגל אחרי 3 לילות, כנראה שאני בדרך הנכונה.

זה מרתק להיות נעול במשך היום. כתבתי על זה בעבר בבלוג, על "פומביות סמויה". אני בעבודה מדבר עם קולגות, אבל נעול. בבית עם הילדים, אבל נעול. הולך לקניות, לוקח שקית פסטה, אבל נעול. הדואליות הזו מרגשת ומרתקת. 

יש עוד כמה ימים, כולל נסיעה מתוכננת בשבת לים 😊. יהיה מעניין ומרגש 🙂

הייתי אמור ללכת למסיבה הערב, וגם אמרתי לאשתי. התוכנית היתה ללכת להפגנה בקפלן ואז ללכת למסיבה. 

מסיבה ראשונה, פעם ראשונה שאני הולך לאירוע כזה. ממש התרגשתי ושאלתי כל מיני אנשים שייתנו לי עצות כדי שלא ארגיש נבוך..... וממש רציתי..... אבל אז בהפגנה הבנתי שאני לא מסוגל. זה לא הסתדר לי רגשית לעשות את המעבר הזה, בין העצב התהומי על המצב לבין מסיבה שמטרתה הנאה טהורה. אני לא שופט את מי שכן הולך למסיבות ונהנה, ממש לא. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשבת בבית עם שק ואפר על הראש אלא לחיות ולשמור על השפיות שלנו. אבל כאשר הייתי שם, בקפלן, הבנתי שהלילה לא אצליח לגשר בין שני המקומות.

מקווה שהפעם הבאה אצליח.

שלום לכולכן,

אם מישהי רוצה ללכת למסיבת הפמדום במוצש, אשמח מאוד להתלוות עליך 😊 בלי שום מחוייבות, פשוט אף פעם לא הלכתי למסיבה כזו וממש אשמח לא ללכת לבד. 

כן, אני יודע שיש שם "פינת אימוץ" לנשלטים שבאו לבד, פשוט קצת מכיר את עצמי שמעט ביישן ולא יודע אם יהיה לי נעים לי לגשת וכל זה..... לכן הייתי מעדיף ללכת עם מישהי.

כמובן שיכול לתת המלצות של שולטות שמכירות אותי שאני לא קריפ אלא איש מאוד מכבד, מנומס ומשתדל להיות חביב 😊

אשמח לשוחח בפרטי אם מישהי מעוניינת.

מרתק אותי לחשוב על כאב, הרגשות שהוא מציף ועל נשימה.

בתקופה האחרונה אני מתעסק בפטמות. זה מעניין כי חזה מעולם לא היה מוקד משיכה מבחינתי. במידה מסוימת אפילו להיפך - כאשר הקלישאה היא שחזה ענק הוא הדבר אליו ממשיכים גברים מבחינתי דווקא קטן ושטוח הוא הסקסי. בכל מקרה, מבחינתי לא היה לי עניין גדול באזור הזה. אבל משהו השתנה. אני לא יודע בדיוק איך, אבל נהיה לי מעניין לבדוק את גבולות הכאב שלי הפטמות.

התחלתי לשחק עם אטבי כביסה. לאחרונה רכשתי מותחי פטמות (לינק). זה מכשיר די אכזרי שבו בורג מחובר למצבט, וכאשר מסובבים את הבורג נוצרת מתיחה של הפטמה. 

כאב.

בהתחלה הכאב חד. רקמת העור בפטמה רגישה ומושפעת הן מצביטת המצבט והן ממשיכתה. כאב דו מימדי שכזה 😜. 

אבל אחרי כמה זמן הכאב נהיה שטוח. הגוף נתרגל והכאב הפך להיות חלק ממנו. זה רגע מדהים שבו כאב קבוע ושטוח נהיה חלק ממך. זה זמן לנשום ולהכניס אוויר. כאשר נושמים, נרגעים. וכאשר נרגעים הכאב, שהוא כל הזמן שם, נטמע בכך. זה הנורמלי.

הדבר הנחמד בכאב פטמות הוא שהוא נשאר איתך זמן רב אחרי שהורדת את המצבטים. כל חיכוך של החולצה בבשר נותן תזכורת. אני יושב על ספסל במקום ציבורי, הפטמות מתזכרות אותי מה קרה לפני שעה. זה יהיה כך עוד זמן רב.

כנשוי (המערכת יחסים פתוחה ומאפשרת) לאישה וונילית, לצערי הרב אני לעיתים רחוקות משתמש בחגורת הצניעות שלי. רצה הגורל והזדמנות כזו קרתה אתמול, וכך נעלתי את עצמי בשישי בצהריים, מוכן ומזומן לקראת כמעט 24 שעות עם החגורה.

(אגב, אני מעדיף את הכינוי "חגורת צניעות " שמגיע מהשם באנגלית chastity belt, ולא "כלוב").

אז איך שומרים על חיים ופעילות רגילה כאשר לובשים את חגורת הצניעות? ראשית, אני חושב שזה מה שמבדיל בין בדסמ כתפיסת חיים לפורנו. בפורנו אין נשלט שצריך להכין עוף ותפוחי אדמה לארוחת שישי לילדים רעבים 😅. הם רואים אבא מבשל, הם לא יודעים מה יש לו מתחת לבגדים.... אז כן, עושים הכל כרגיל. בהתחלה קצת יותר לאט וחושבים על כל תזוזה אבל מהר מאוד החגורה הופכת להיות לחלק מהגוף ולא מרגישים אותה. זו הסיבה גם מדוע כדאי מאוד לבחור חגורה נוחה (אני שונא את החגורות מפלסטיק, עברתי למתכת). 

וכן, להשתמש בהמון קרם לחות כדי למנוע שפשפת.

שינה זו נקודה נוספת - היה לי ברור שלא אשן טוב הלילה. מכל מה שקראתי לוקח לגוף כמה לילות להתרגל לחגורה, לילות בהם מתעוררים מספר פעמים בלילה. כך קרה גם לי הלילה ולצערי "הקרבתי" את שנת ליל שישי שלי על המזבח הזה. אבל גם זה חלק מהחוויה (ושוב, ההבדל בין פורנו לחיים). 

יש לכם/ן שאלות? אשמח לענות.

כמו כן, blahblahblah5868 בטלגרם. אני תמיד שמח לשוחח ומשתדל להיות אדם חביב ☺️

אני ממשיך לקיים את locktober. אתמול היה יום עבודה עמוס בטירוף ולכן לא היה זמן לחשוב על כך כלל.

היום בבוקר אשתי העירה אותי עם רצון עז למגע מיני (אני מזכיר שאנו ביחסים פתוחים, היא ונילית ואינה חלק מlocktober). השתדלתי לענג אותה מבלי לשבור את ההתחייבות, אך בסופו של דבר זה קרה. אני חושב שההתחייבות שלי למערכת היחסים עם אשתי קודמת לכך, ולכן אני לא רואה בכך שבירה של locktober.

מה דעתכם/ן?

חג שמח לכולן/ם.

מתחיל היום את locktober - החודש שבו נשלטים נעולים בחגורת צניעות. ברשותי 2 כאלו, כי קניתי אחת שפחות התאימה לי ואז קניתי חדשה (למען האמת, אשמח למכור את זו שאינני משתמש בה. זה הדגם. מוכר במחיר סמלי)

התוכנית היא להיות נעול בעבודה ונעול ללא הכלוב בבית. האפשרות היחידה לפורקן היא דרך יחסי מין עם אשתי, וגם אז עדיפות להנאה שלה בלבד.

במהלך החודש אעדכן על מצבי ☺️. 

איך אתם מציינים את החג?