גילוי עצמי

בשנות ה-90 אמר לי פעם מישהו - בפעם הראשונה שאני מגיע לבית של דייט אני חופר לה התקליטים. אם אני רואה (לא זוכר את שם הלהקה שאמר 😅) אני ישר בורח. 

זוכרים שהיינו מחפשים רמזים בערימות הדיסקים? 

חשבתי היום על מבחן האישיות החדש: רוצה להבין את האישיות של האדם שהתחלת לצאת/לשוחח איתו/ה? לפני שמחליפים תמונות של הפנים, הגוף ואיברים אחרים, בקשו תמונה של הדרך בה הוא/היא מסדרים את מדיח הכלים. 

הנה שלי. הפרשנויות עליכם/ן 😅

כנראה הדיק פיק הכי סקסי שיש 😉

נ.ב - מי ימציא את האפליקציה שמנתחת את התמונה על ידי AI? 

 

עוגת תפוזים ושוקולד טבעונית

אני השבוע בגל של food porn 😅

יאמי יאמי, פשיטת ירקות (טבעונית) לארוחת ערב 😊

ביי, נתראה עוד 50 דק' עד שעה.

 

חוזר היום לעבודה שלי כמנהל קהילה, אחרי תקופת היעדרות של כמעט 3 חודשים לטובת הבריאות (בכל התקופה הזו כן המשכתי בעבודתי הנוספת כמורה, בחצי משרה). 

התחושה היא של הליכה בשביל שכבר הלכת בו, אבל זו גם הפעם הראשונה שלך. תכלס זה שביל קצר כי בסוף יוני נגמרת הקדנציה, ובשנה הבאה אחזור ללמד ב100% משרה. 

אני רגיל להכנס למשרד ולצלול לתוך ריבוי המטרות והמשימות, אבל היום היומן ריק. זו תחושה מוזרה. 

אין כאן איזו פואנטה, רק שיתוף 😊

קרוב לחצות. אני כבר ישן, אך מבעד לשרעפי השינה אני שומע שהיא חזרה מהפגישה איתו. היא פותחת את הדלת בשקט, נכנסת לשירותים ומתארגנת. 

היא נכנסת למיטה ומלטפת לי את הגב. עכשיו אני כבר ער. "אני צריכה חיבוק". הכל טוב? כן, הכל טוב.

מתחבקים. בלי שאלות, בלי הרהורים. טוב לנו. 

הכל בהחלט טוב. 

 

 

ים וספר טוב 😊

בשלושת החודשים הראשונים של השנה הורדתי כ-15 קילו. זה היה יכול להיות נהדר אילולא זה היה עקב מחלה כרונית שהשתוללה לי (קוליטיס, שיש לי כבר 20 שנהב און אנד אוף. עכשיו הכל בסדר). היו שבועות ללא תאבון, ימים בהם הצלחתי להכניס קערת מרק וקצת אורז. 

 

(אגב, תמיד חושבים - מה הבעיה לאכול? מכניסים את המזלג, סוגרים את הפה, מאנצ-מאנצ-מאנצ, הופ לבטן. זה מה שחשבתי כאשר אבי חלה, לפני 10 שנים. וואלה, מסתבר שזה יותר מורכב מכך......) 

 

כעת אני בריא, אבל מכייל את התחושות מחדש. יש ימים ורגעים בהם אני לא בטוח האם מה שמרגיש זה רעב או שובע. לפעמים אלו תחושות דומות. 

 

כעת שאני בריא, אני מכייל עוד דברים. למשל, הרצון למצוא מערכת יחסים (מזכיר: אני במערכת יחסים פתוחה) ימים ורגעים שאני שמח בחלקי (מוזמנים לקרוא כמה פוסטים קדימה) ויש ימים שקצת צובט לי שאין לי את מה שיש לאשתי (כאמור, תקראו כמה פוסטים קדימה 😅). אני רעב או שבע? לפעמים המרחק בין התחושות הוא די קטן. 

 

כרגע - ממש הייתי שמח לדייט. להכיר, להתרגש, לרקוד. אבל לא מתוך חולשה או מסכנות. אני לא לבד. הלב שלי לא שבור, להיפך. יש לי משפחה אהובה, חברים, סיפוק וסהכ חיים די סבבה.  אלא דווקא מתוך המרחק הלא רחוק בין רעב לשובע. 

אני אוהב חפצים שמזכירים לי רגעים משמעותיים ומספרים סיפור. 

את הכובע הזה מצאתי זרוק על הרצפה בסוף ההופעה של אואזיס בקיץ שעבר. המוני אנשים צועדים לשערי היציאה. אווירה מדהימה. האינסטינקט הראשוני שלי היה להרים את הראש ולהסתכל למי הוא נפל כדי להחזיר. עניין של ערכים, אבל באותו רגע זה גם היה קצת נאיבי 😅. ועדיין כל פעם מחדש אני חושב על הבריטי שהתבאס שנפל לו הכובע......  

זה קצת מצחיק כי הוא נראה כובע של סטלנים, ממש לא משהו שהייתי בוחר לעצמי, אבל דווקא זה נותן טוויסט. מעניין מה חושב מי שרואה אותי חובש אותו.  בעיקר הוא מזכיר לי ערב מדהים. הופעה מדהימה ושבוע משמעותי. 

והים..... איזה מדהים הים. 

המלצה - לכו לראות את "השגעון שלנו" (שם נוראי שממש לא מתאר את הסרט..... מי ממציא את השמות הללו?). מחפשים סרט לדייט רומנטי? מצאתם 😊

סרט איטלקי על יחסים בין גברים לנשים ומה קורה בדייט הראשון. כן, סרט לדייט על דייט 😅. מצחיק, אינטילגנטי במידה טובה וממש חמוד. (הטריילר שלו לא ככ נותן תמונה טובה על הסרט..... תסמכו עלי, אחלה סרט). 

 

וחוץ מזה - הקרנות סרטים ביום שישי בשעה 20:00 זה מעולה! סרט+דרינק אחר כך והופ הביתה סביב 23 לפני שהופכים לדלעת 😅. מושלם!

 

 

בימי רביעי אשתי נשארת לישון בתל אביב, לצרכי עבודה. כבר הרבה זמן זה לא קרה (מלחמה וכל זה......). פעם זה היה קשה להשאר עם 3 הבנים לבד בבית, אבל 2 התיכוניסטים מסתדרים נהדר לבד, עם הצעיר הייתי בחוג-ארוחת ערב-מקלחת ו...... הופ הבית שקט. 

איזה כיף זה לפעמים ערב לבד (עם 3 בנים כל אחד בחדרו). אז הכנתי: מרק ירקות, קוסקוס וסלמון בתנור (קצת חזרתי לאכול בשר לאחרונה). מדיח, הכנת אוכל למחר ו..... מסכם יום די פרודוקטיבי 😊.

הבית שקט. שומעים קצת צרצרים מבחוץ.