אני חושב שהדבר הכי קשה לי זו הבדידות. שלא יובן לא נכון - אני לא בודד. אני מאוד מוערך בעבודה ויש לי צוות מדהים שאנחנו מדברים וצוחקים גם מחוץ לשעות העבודה. ויש לי משפחה שאוהבת אותי ואני אותם.
הכוונה לבדידות של הנפש. לדבר עם מישהו/י שמבין אותי לעומק. יודעים מה, אתפשר על מישהו/י שסתם כיף לדבר איתו/ה על בדסמ. על הרצונות, האהבות וגם סתם לפרוק, כי לפעמים צריך סתם לפרוק ושיקשיבו לך בלי אינטרס או שיפוט.
הבעיה היא שב99% מהשיחות כאן יש אינטרס, לפחות כך זה נדמה. ולך תשכנע מישהו/י שאתה באמת רוצה רק לדבר, כמו שני חברים/ות שמדברים בחדר. על השאיפות, החששות, הרצונות וכד׳, אבל ללא רצון לקשר הדדי. סתם bff סטייל בדסמ.
כי לפעמים אני ממש צריך את זה. רק לדבר עם מישהו/י. ואני מציע גם את עצמי - אם את/ה צריכים לדבר, אוזן קשבת, עצה או סתם לפרוק. אני כאן. בלי מניפולציות או אג׳נדה נסתרת. מוזמנים/ות לדבר איתי.
