גילוי עצמי

אחד הדברים שאני הכי רוצה להתנסות בהם זה מומיפיקציה. 

ראשית, למרות שכתבתי שאני רוצה להתנסות בכך, למען האמת כבר היתה לי התנסות אחת. לפני שנתיים הייתי שבוע בניו-יורק והתארחתי אצל שולט עם דאנג׳ן במרתף (אשכרה כמו בסרטים. אומנם הוא היה גיי אך הוחלט מראש שמשחקים יהיו ללא יחסי מין וכד׳). בימים הייתי מטייל בעיר ובערבים היינו עוסקים בבונדג׳ במרתף שלו. בלילה האחרון שלי הוא שאל אותי "מה יש כאן שעוד לא התנסית בו ותרצה?". מייד הצבעתי על שק השינה שלו. אה-מה-מה..... מרוב עייפות בערך 5 דקות אחרי שהסתיימה הקשירה נרדמתי בפנים. 😅. אז כן, נשארתי עם רעב להתנסות אמיתית וארוכה.

למה זה בכלל מעניין? מה מושך בכך? כפי שכבר כתבתי בעבר, בדסמ נותן לי אפשרות לשקט, להיות עם עצמי. שקט זה אחד הדברים שהכי חסרים לי ביומיום (עבודה, משפחה, ואטסאפ וכד׳). לא סתם אני אוהב את השקט של בלילה. גם כאשר אני משרת, המיקוד שלי הוא מאוד פנימי ומרוכז. כל רעשי הרקע נעלמים. זו מדיטציה. מומיפיקציה היא התמצית של זה. אין אפשרות לזוז. אין אפשרות להסחת דעת. זה רק אתה, עם השקט והמחשבות שלך. זו ההתמודדות האולטימטיבית. 

תנו לי להיות ככה. בשקט. אני רק צריך שתשגיחו מהצד שהכל בסדר ותאפשרו לי להתמודד לחוות את השקט.