גילוי עצמי

הייתי אמור ללכת למסיבה הערב, וגם אמרתי לאשתי. התוכנית היתה ללכת להפגנה בקפלן ואז ללכת למסיבה. 

מסיבה ראשונה, פעם ראשונה שאני הולך לאירוע כזה. ממש התרגשתי ושאלתי כל מיני אנשים שייתנו לי עצות כדי שלא ארגיש נבוך..... וממש רציתי..... אבל אז בהפגנה הבנתי שאני לא מסוגל. זה לא הסתדר לי רגשית לעשות את המעבר הזה, בין העצב התהומי על המצב לבין מסיבה שמטרתה הנאה טהורה. אני לא שופט את מי שכן הולך למסיבות ונהנה, ממש לא. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשבת בבית עם שק ואפר על הראש אלא לחיות ולשמור על השפיות שלנו. אבל כאשר הייתי שם, בקפלן, הבנתי שהלילה לא אצליח לגשר בין שני המקומות.

מקווה שהפעם הבאה אצליח.