גילוי עצמי

אחרי 2 מסיבות בשבוע האחרון, אני משתף: המסיבות היו לי שילוב של קיצוניות ומשמעותיות. 

אסביר - מצד אחד זה מדהים להיות מי שאתה, בפומבי, בתחושת בטחון (וכמה שהייתי בחששות לפני המסיבה הראשונה.... כמה שאלות שאלתי בקבוצת הטלגרם, כדי לתת לי תחושת שליטה מסויימת, מסתבר שזה חשוב גם עבור נשלט 🙂). אם הייתם אומרים לי לפני 3 שנים שאהיה במסיבה, בידיעת והסכמת אשתי עם ביגוד פטישי וגאג, הייתי שולח אותכם לבדיקת מציאות. ולכן זו חוויה מדהימה ומשמעותית! המסיבות היו חגיגה של החיים, של אנשים שמרגישים בנוח עם עצמם, וזה מדהים. כמה אנרגיות חיוביות היו בהן!

אז למה גם קיצוני? כי בכל הדבר הזה, כדור האנרגיה הזו, לעיתים הרגשתי מאוד לבד. מאוד בודד. אולי אף מקנא במי שהגיע ביחד עם מישהו אחר או בחבורות. קצת זרק אותי לנעורים, איך הייתי מסתכל בקנאה על אלו שתמיד היו מוקפים..... אני לא כותב את זה כדי לעשות "רגשי" אלא רק לשתף ברגע, לשתף בתחושה. התחושה היא שלי. זה לא קמפיין ל"אמץ נשלט בודד במסיבה" (למרות ש..... לא אתנגד כמובן) אלא לפרוק משהו מהלב.

אז תודה לכל האנשים הטובים, היפים והאמיתיים במסיבות. ללא ידיעתם/ן הייתם איתי ברגע משמעותי אך גם קיצוני. מתוק מאוד וגם קצת לא. וזה בסדר, אני לומד להיות בתוך הרגש, לא לברוח ממנו.