ברכב, בדרך הקצרה יחסית של חזרה מאיסוף חבילה קטנה מנקודת מסירה. השיר המרגש הזה התנגן לו ברדיו, ודיגדג לי את הלב.
כן, יש לי "חולשה" לרגשות. למה במרכאות? כי זו לא חולשה כלל וכלל לתפיסתי. נבראנו עם היכולת להרגיש ולאהוב, ואין לי בעיה להיות מחובר לרגשות והרצונות שלי.
לא רק שהקול שלה כל כך נעים ונוגע. אני מוצא שגם המילים נוגעות. ואם מקשיבים באמת, השיר הזה נכון לא רק לאהבה, אלא גם לרגשות אחרים ולתעוזה. כן, לתעוזה.
יכול האדם ללכת בתלם, כמו כל (בעצם רוב, אבל אל תהרסו לי את המשפט ואל תגלו לאף אחד) האחרים. לעטוף עצמו בקליפות ומגננות מפה ועד להודעה חדשה.
להתחמק מלחשוף את מה שהוא בעצם רוצה עמוק בפנים לעשות או להביע
להתחמק מלהגשים את עצמו באמת.
כשמאוד רוצים, אפשר למצוא תירוצים לכל דבר, גם אם אין באמת הגיון
אפשר לעטוף את עצמנו בשריון עבה ולספר לעצמנו סיפורים מפה ועד להודעה חדשה.
ולהמנע מלהגשים את המשאלות הכמוסות שלנו, שנובעות ממי שאנחנו באמת
אז, על מה בעצם אנחנו מגינים?
לא משנה, תהנו מהשיר