יוצא לאור

קורה מדי פעם שנוצר קשר ביני לבין מישהי חסרת נסיון בעולם השליטה או עם נסיון מועט כנשלטת או שפחה.

לפעמים יש מעט שיחות קצרות יחסית לפני שנפגשים, לפעמים יוצא שהשיחות מתארכות ומדברים ומכירים קצת (לפעמים אפילו הרבה) יותר, משלל סיבות.

אחד הדברים שאני הכי אוהב להרגיש הוא קוצר הרוח המתגבר בצד השני לקראת המפגש, ורמת הריגוש וההתלהבות המטפסת לגבהים שמצליחים לרגש אפילו אותי.

לשלוט במישהי עוד לפני שפגשתי אותה, לגרום לה לחשוב עלי ועל המפגש הקרב בכל יום, לאורך כל היום. להראות לה שעוד לפני המפגש היא כבר לא מצליחה לשלוט במחשבות ובתגובות הגוף שלה ובכך להעצים את הריגוש אף יותר, עושה לי ממש טוב.

האמת היא שבכל פעם שכזה דבר קורה, אני קצת מקנא. מקנא בהתרגשות הראשונית הכל כך עוצמתית הזו. לא סתם אומרים "אין כמו הפעם הראשונה".

חוויתי את ההתרגשויות האלה פעם, בתחילת הדרך. היום הציפיה פחות מרגשת.

קצת מבאס שאי אפשר לשמר את זה.

https://www.youtube.com/watch?v=UfzmVUrZplw