יוצא לאור

מקשיב לשיר הזה, מנסה לחשוב אם יש איזושהי החלטה שקיבלתי בעבר והיום, בדיעבד, אני מצטער או מתחרט על קבלתה.

וואלה, לא מצליח למצוא בתוכי איזושהי חרטה או תחושת החמצה שקשורה להחלטה מהעבר.

להיפך, נדמה שדווקא ההחלטות שקיבלתי והבחירות שבחרתי (גם אם הן היו הרע במיעוטו) היו בסה"כ טובות. כאילו יד מכוונת מלמעלה כיוונה אותי להגיע למקום\המצב אליו בו אני נמצא היום. ואני בהחלט במקום טוב בחיים.

ואז, אני מסתקרן ומנסה לחשוב אם יש איזו החלטה שאני מצטער שלא קיבלתי. בינגו, יש.

כשגיליתי את השליטה בתוכי בזמנו, לא ידעתי ולא ממש הבנתי מה נובע ממני החוצה.

כשהתגרשתי, כבר ידעתי שיש בי את זה וידעתי גם שיש פלטפורמות כמו האתר הזה ממש בהן אפשר להכיר אנשים כמוני.

משום מה, הדחקתי את השולט בתוכי במשך תקופה ממושכת בטרם עשיתי את הצעד.

אז בדיעבד, אני מצטער שלא עשיתי את זה קודם. אולי אפילו הרבה קודם.

מאידך, מאז שהצטרפתי לכאן, הרחבתי אופקים והמון פספקטיבות (לא בהכרח מהותיות) השתנו.

אז, אני לא יודע בעצם אם וכמה זה טוב או רע. זה מה יש ואני לא מצטער.

מה שהיה, היה.