לפני 10 שנים. 9 בינואר 2014 בשעה 7:58
יש שמתהדרות בתואר אקדמי כזה או אחר, תואר ראשון, תואר שני או כל תואר אחר.
יש חוכמולגיות שמתגאות שלמדו ב"אוניברסיטה של החיים" את אלה אני הכי "אוהב"
אני לא מזלזל בשיעורים שהחיים מלמדים אותנו. אדרבא, החיים הם תהליך למידה ארוך ומתמשך. אבל התלמידות האלה שאני מדבר עליהן שמנפנפות ומתהדרות בתואר הזה. איך לומר? לא היו התלמידות המצטיינות אם להתנסח בעדינות.
לא מעניין אותי אם יש לך תואר כזה או אחר. את יכולה להיות גם דוקטור או פרופסור ועדיין... ריקה
מאידך, את יכולה להיות נטולת תארים ומלאה ועשירה. במהות, ברגש, בתחושות, בחיבור.
אינטיליגנציה חשובה, גם השכלה וידע. אבל בלי אישיות אמיתית, בלי אינטיליגנציה רגשית, בלי מהות. מה שווה התואר לבדו?
