יוצא לאור

חלפתי השבוע על פני זוג אוהבים צעיר, ראיתי איך הביטו אחת בשני והרגשתי, פשוט הרגשתי כמה חום היה ביניהם. כמה תמימות היתה בעיניהם.

חייכתי, לא יכלתי שלא לחייך. היה לי מאוד נעים הרגע הזה, אפילו שקצת קינאתי :)

אח"כ, בדרך הביתה. אנני לנוקס שרה לי ברדיו

"

No more "I love you's"
The language is leaving me
No more "I love you's"
The language is leaving me in silence
No more "I love you's"
Changes are shifting outside the word

"

וזה גרם לי להרגיש קצת געגועים לאהוב באמת, כמו פעם. בתמימות, פשטות והתלהבות. להרגיש "מלא"

נחמד לחלום קצת בהקיץ.. להתגעגע לתמימות, לפשטות. ליכולת לבטוח בבנות זוג באמת, להאמין בכנות האהבה כמו פעם.

מי יודע? אולי זה עוד יקרה :)

אולי לא.

כנראה שלא, לא נורא, גם ככה לא רע בכלל :)

טוב.. אל תהיה כזה שלילי. החיים מלאים הפתעות, חלקן טובות.

צודק, אז נדבוק ב "אולי זה עוד יקרה"? סבבה?

סבבה :)

אז אפשר להגיע לשיר :)