אני חושב שזה היה לפני כשנה, באמצע שיחה עם ידידה קרובה על אתרי הכרויות וקשרים, פתאום נוכחתי לדעת שהקשרים היותר ממושכים ומוצלחים היו דווקא הקשרים שהתחילו בפנייה של הצד השני אלי ולא בפנייה שלי אליו.
מעניין.. כאילו היקום פועל בדרכו ואומר לי שלא משנה מה וכמה אני אעשה, הוא כבר ידאג לזמן לי את האדם הנכון בזמן הנכון, בלי לשאול אותי :)
תכל'ס, הוא הוכיח את עצמו בתחומים אחרים בחיי, אז למה שלא אסמוך עליו? אין באמת סיבה לא לסמוך עליו, הוא בהחלט הוכיח את עצמו.
לא משנה מי יפנה ראשון [סטטיסטית, עדיף שאת 😄 ]- אני אחפש ואחכה גם יחד בסבלנות :)
חזרתי גמור מהמשרד, מקלחת, קפה, הצצה בכלוב והופ. נתקלתי בכמה פרסומים על יאוש ותסכול מאי מציאת הקשר הרצוי שפורסמו פה בכלוב. בהחלט לא נעים, אפילו מוריד קצת את מצב הרוח :(
עברתי להציץ בפייסבוק, מיד נתקלתי בפוסט של קובי אוז שסיפר על לידת האלבום הראשון של להקת טיפקס "שביל קליפות הגרעינים". שם של שיר שלא זיהיתי לקח אותי לחפש אותו ביוטיוב.
וואוו, שנים שלא שמעתי את השיר הזה. הקצב סחף אותי בשניות למצב רוח מרומם מקסימלי. הלכתי להכין עוד קפה, הפעם בריקוד שמח :)
מעניין שממה שאני מצליח להבין, השיר מדבר על גורל - אולי באמת מישהו או משהו מנסה להעביר לי מסר? :)
תענוג להתחיל את הסופ"ש עם כזה מצב רוח נפלא והשיר הזה בלופ :)
סופ"ש נפלא
