יוצא לאור

שיר שמזכיר לי ימים של פעם. ימים של קשר קרוב שגרם לה לפחד.

תמיד לימדו אותה שכשיש משהו טוב, הוא לא יכול להימשך. זה חייב להתקלקל או להסתיים.

כוויות מהעבר, הטביעו את הציפיה והחשש מכוויות בעתיד. אז תמיד היה חשש ברקע.

היא פחדה, ניסתה להילחם בהיקשרות הרגשית העמוקה אלי, פחדה מעצמה.

אותי הפחיד הפחד שלה - אתה לא יכול באמת לסמוך ב100% על מישהי שמנסה להתנתק מימך בגלל הפחד הטבוע בה. זה קשה שבעתיים כשגם אתה נקשר.

קצת מעוות, אבל החיים לוקחים אנשים לכל מיני מקומות שהם לא תמיד נעימים, זו לא היתה אשמתה.

וכשהייתי מחבק אותה, רק אז היא היתה נרגעת... עד הפעם הבאה.

But it's so so very different when we're together
And I'm so so much calmer; I feel better
Cause the stars already crossed our paths forever
And the sooner that you realize it the better
And then I'll be with you and I won't scare myself
And I'll know what to do and I won't scare myself
And my thoughts will run and I won't scare myself
And I'll think of you and I won't scare myself