סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

לפני 8 שנים. 21 בנובמבר 2015 בשעה 0:38

השיר הזה התנגן לו ברדיו, הזכיר לי את אלה שקראתי שליבן נשבר ע"י אחרים, את אלה שאת ליבן אני שברתי לצערי ואת זאת ששברה פעם את ליבי לאלפי רסיסים קטנטנים.

 

"אם היא היתה באה אליך היום, מציעה שתחזרו להיות יחד?" שאלה אותי ידידה טובה.. "היית חוזר אליה?"

"לא!!!" עניתי "לא הייתי חוזר. אני כבר מזמן לא מתגעגע אליה, אני רק מתגעגע לאיך שהיא גרמה לי להרגיש. זה הרגיש נהדר ואני בעצם מתגעגע לעצמי של אז."

 

ופתאום, התובנה שהיתה ברורה לי בפנים בתחושה שלא הצלחתי לבטא במילים, קיבלה צורה.

ההתמסרות הכי גדולה ועמוקה תגיע מזו שתתמסר אליך מהלב, גם אם היא בעצמה לא תבין זאת. אין התמסרות יותר אמיתית מזו.

אבל אם יגיע יום ודרכיכם יפרדו, היא תבין זאת בלית ברירה, אם לא הבינה זאת קודם. לב שבור הוא לב שבור.

ואם היה לה טוב איתך, היא תתגעגע. אולי היא לא תתגעגע אליך, אבל היא בטוח תתגעגע לאיך שגרמת לה להרגיש...

 

https://www.youtube.com/watch?v=vZAajrxvDs4

Dangerous Dolphin​(נשלטת) - מישהו חכם כתב לי לא מזמן שיש צלקות שלוקח להן שנים רבות להגליד.. אבל הן מגלידות לבסוף, אם רק מניחים להן. אתה תמשיך לשוט על גלי החיים ויום אחד פתאום תרגיש.. שאתה מרגיש אותן הרבה פחות מקודם.

כואב לי שכואב לכם.
תהיו חזקים. שניכם.
}{
לפני 8 שנים
Platinum​(שולט) - תודה, אהבתי את דברי האדם החכם. הפוסט נכתב מתוך הרהורים ולא כאב או קושי. הכל בסדר ואני חזק ואיתן. תודה יקרה.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י