לפני 8 שנים. 14 בספטמבר 2016 בשעה 20:24
"
האם אתה שומע אותי קוראת בשימך?
אתה יודע שאני נופלת, ואיני יודעת מה לומר
אגביר מעט את קולי, אפילו אצעק. אתה יודע שיש בי גאווה ואיני יכולה להוציא את המילים מתוכי.
הו אני, רוצה להיות איתך בכל מקום.
כן, אני, אני רוצה להיות איתך בכל מקום
"
לפעמים נדמה לי שרק אני קורא פה התמסרות בין השורות.
ולפעמים נמאס לי לקרוא את הגאווה המדומה שמצויה אצל רבים מאיתנו שעפים על עצמם, חושבים שהם הרבה יותר חכמים וצודקים מאחרים.
לפעמים אני פשוט מתגעגע לפשטות, כנות ועומק