יוצא לאור

מתישהו זה נמאס, המרדף הזה אחרי הריגושים. יש גבול לכל רף.

מתישהו, זה ממש לא ממלא שום דבר. כמה פנטזיות לא מוגשמות יכולות להיות לו לאדם?

מתישהו, הכל הופך לשגרה. גם זוגיות הכוללת שליטה, יכולה להפוך לשגרה יומיומית. כי היא לא באמת שונה בהרבה מזוגיות רגילה, זה אותו הדבר ביסודו, רק עם קצת יותר אלמנטים.

מתישהו, אנחנו מבינים שעצם השייכות והשיוך, שכל כך מרגשים. הם בעצם משהו שאנחנו מבקשים עמוק בפנים. מישהו שיראה אותנו, מישהו שירצה אותנו באותה מידה שנרצה אותו. מישהו שיעשה לנו טוב בדיוק כמו שאנחנו נעשה לו. מישהו שהכל ירגיש איתו הכי טבעי ונוח בעולם.

מתישהו, אנחנו מבינים מה אנחנו באמת רוצים, מה רצינו מההתחלה בעצם... ומסוגלים להודות בזה.

מתישהו, ללב יהיה בית