לפני 10 שנים. 26 בינואר 2014 בשעה 17:40
נחשפתי היום לסרטון הזה בטוויטר.
הוא הפך וטילטל אותי לחלוטין.
אמנדה, בחורה קנדית צעירה שמצייצת על חיי היום יום בעבודה המשרדית שלה.
ואז הכל התהפך.
גילו לה סרטן ונותרו לה 3 חודשים לחיות.
הסרטון הוא למעשה ארכיון הציוצים של אמנדה עד לסוף המצמרר והידוע מראש, וערכה אותו עיתונאית שעקבה אחריה.
ובכיתי על הדיכוטומיה הבלתי נתפסת של היש והאין.
ובכיתי כי חיי הצעירה שלא הכרתי נראים כל כך מוחשיים עד שברגע אחד הם אינם עוד, ובאיזו מהירות.
ובכיתי על הקלות הבלתי נסבלת שזה יכול לקרות לכולם בכל רגע נתון.
ובכיתי כי דמיינתי את עצמי בסיטואציה הזו.
ובכיתי כי למה רק דד ליין שמרחף מעלינו גורם לנו לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים, לאהוב בלי תנאים, בלי אגו. לסלוח.
ובכיתי כי אני רוצה לחיות טוב מבלי לפחד לאבד.
